אני חודש אחרי לידה ומרגישה כמו דיכאון כזה לא יודעת אפילו איך להסביר זה ילד ראשון והכול נראה מוזר מרגישה שהחיים נעצרו ופיתאום יש לי אחריות יש גם חוסר תאבון אני אוכלת כי צריך לא נהנת מהאוכל כמו פעם ופשוט תחשוב ה כזה של באסה מגיע הערה ואני רק רוצה לצאת או ללכת לחברה לינשום אוויר ולחזור לחיים הקודמים שליי זה תקין? זה יעבור ?הכול מוזר לי מרגישה באיזה חלום וגם מרגישה עם כצמי רע שאני רוצה פיתאום לצאת כל ערב שלפני זה לא הייתי ככה

תחושה*

הערב*

זה טבעי ממש.. גם אני הרגשתי בדיוק כך (אני 4 חודשים אחרי) וזה כן משתפר. לאט לאט. צעד צעד. החוסר תאבון בהתחלה מלחיץ אבל הוא עובר. גם הבכי והצחוק הפתאומיים, החוסר איזון הרגשי עקב ההורמונים גם עוברים. אבל הרוב תלוי בך. תהיי שם קודם כל בשביל עצמך. תתני לסביבה שלך לתמוך בך מכל בחינה. עזרה עם התינוק, להקשיב לך, להיות שם. תבקשי בהמשך שעה כדי לצאת, לא משנה לאן. לחברה, לסופר, לסיבוב מסביב לרחוב, כל דבר שהוא לא עם הילד. ולאט לאט עם הזמן תוכלי לצאת יותר ויותר. עכשיו את רוצה לצאת יותר כי את "כבולה" בבית. יש לך אחריות מטורפת והיא עלייך בעיקר. לכן ההרגשה שרוצים לברוח ולצאת , שפעם זה היה כל כך פשוט. אבל הכל יחזור לעצמו, קצת אחרת. כן תוכלי לצאת בדיוק כמו שאת רוצה. כרגע זו תקופה חדשה , תינוק שזקוק לך כל רגע, רגשות מעורבים של אהבה אינסופית למול פרידה(זמנית) ממי שהיית. מהקלות שעשית דברים, פתאום הכל מורכב ודורש תכנון. הרגשות וההורמונים מהלידה גורמים להכל להראות כמו כאוס לא ברור. עייפות מתמשכת, אבל אל דאגה. ממש בקרוב זה יחלוף. חשוב שתדברי על זה, חשוב שתהיי בסביבות תומכת, חשוב שתצאי מידי פעם לאוורור מהתינוק, חשוב שתהיי אופטימית . ושתדעי שלאט לאט זה עובר. מתרגלים לשגרה החדשה, מודים כל יום על האוצר שקיבלת, הוא מתפתח ואת מגלה כמה החינוך וההשקעה שלך מניבים פרי, החיוך הראשון יכבוש אותך וכך כל צעד בדרך. של שניכם. יחד. תגדלו יחד, תתפתחו, תתקרבו וכל הכל יראה לך כל כך שווה את זה❤️🙏🏻 ושוב תזכרי הכל זמני! זו רק תקופה. ככל שיגדל ויהיה עצמאי ככה את תחזרי לכל תחביב ולכל יציאה שהייתה לך לפני כן. בהצלחה !!!!!😘👍

היי (: דכדוך אחרי לידה זו תופעה שכיחה וטבעית מאוד. יכולה לנבוע מהשינוי בחיים שלך, השינויים ההורמונליים וכו'. חשוב שתקיפי את עצמך בכמה שיותר עזרה ואם את מרגישה שזה לא משתפר, לפנות לעזרה מקצועית. זו לא בושה ויכול מאוד לעזור לך לעבור את התקופה הזו. בהצלחה ❤

ועם הזמן, הוא יהפוך לחבר הכי טוב שלך שלא תרצי לעשות הרבה דברים בלעדיו. פתאום כל חוויה תרצי שגם הוא יחווה, תצאי גם יחד איתו, גם לבד, הכל בזמנו💖

גם לי היה חיכיתי מלא לילד שלי הריון ראשון ואז שילדתי לא יכלתי להיסתכל עליו לא הפסקתי לבכות חיימשלי תחושה מזעזעת אבל עובר גם אני רציתי לחזור לחיים לפני הילד אבל עכשיו אני מטורפת עליו נכון שמאוד קשה לי גם עכשיו שהוא בן 3 חודשים אבל כן בחודש הראשון נבהלתי מעצמי מאוד זה בסדר אל תפחדי את אמא מהממת זה יעבור

הייתי שומעת תבכי שלו ומקיאה מלחץ

בטח שזה מובן, כל החיים משתנים, מבן אדם עם קריירה פתאום להיות כל היום רק עם תינוק שאוכל, גרפס וישן... בטח שמתגעגעת לצאת קצת ולראות עולם וחברה אבל עם זאת זו המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים!!!!!! מאמינה שאחכה שיגדל עוד קצת ואז אנסה לצאת איתו כדי לא לקבל דיכאון, אולי גם ללמוד לקחת בייביסטר אחראית