סתם צריכה לפרוק .. ילדתי לפני שלוש שבועות בן שני ברוך השם. לא יודעת למה יש לי מצפון כלפי הבן הגדול שלי (בן שנתיים) מרגישה שהתרחק ממני. רוצה רק את אבא שלו כל הזמן.. מרגישה שפחות אוהב אותי מלפני הלידה של אח שלו. ובנוסף יש לי גם מצפון כאילו שעשיתי משהו לא בסדר וכל הזמן רוצה להיות קרובה אליו אבל הוא פחות.. למישהי גם זה קרה וזה עבר?

זה קרה לי גם כשילדתי את הבת השניה. הבכורה נהפכה להיות "של אבא", התרחקה ממני ממש (לפני כן היתה מחוברת אלי עוד בחבל הטבור) והתעלמה מהתינוקת. לאט לאט עם הזמן נוצר ביניהן קשר- בהתחלה אני דובבתי את התינוקת כאילו שהיא מדברת עם הגדולה (היה לה ברור שזאת אני אבל עדיין זה יצר תקשורת) ואח"כ הקטנה התחילה לגדול והן התחילו לשחק יחד. היום הן החברות הכי טובות בעולם, ממש קשורות בנפש, והקשר שלי ושל הבכורה חזר להיות חזק וטוב. עכשיו עם תינוק נוסף בבית וכמעט ולא מרגישים את השינוי עליהן ואין התמודדויות רגשיות סביב זה

זהו קורה 🙏🏻 תוך חודש את לא תרגישי את זה

וואווו זה בדיוק מה שחויתי כשנולדה לי הילדה כשהבן הבכור שלי היה בן שנתיים ... כמה ייסורי מצפון , ובכי , ופתאום הוא מרוחק ... אני ??? זו שלא עזבה את הילד שלה לערב אחד במשך שנתיים ?! עכשיו "מזניחה " והולכת ללדת ??? יכולה לומר לך שזה עובר, אם יש לי בייבסיטר לתינוק שנולד - עדיף בהתחלה להיעזר וכן לשמור על זמן לבד לפעילות עם הגדול ( אני הודעתי לאמא שלי חגיגית שהקטנה שלי הולכת להיות אצלם כי חייבת זמן עם הגדול ) בסוף כולם מתרגלים למצב החדש ומתחילים להנו ממנו גם מזל טוב !!!