אין לי כח כבר... יש לי פאקינג ילד אחד וגם עם זה אני לא מצליחה להתמודד למה אני מסיימת כל יום בבכי? קשה לי קשה לי קשה לי אני לא קיימת יותר אין לי חיים חוץ ממנו כל היום אני סביבו אני רגילה להיות מטופחת ועכשיו אני נראית כמו תחת ציפורניים שבורות שיער לבן שמנה בעלי רוצה לעזור לי אבל אף פעם לא מצליח אני סובלת כל כך... זהו רק רציתי לפרוק

למה לא מצליח? אולי תבקשי עוד עזרה? מאמא או אחות או חמה? מספיק שיבואו בפעם בשבוע לכמה שעות ותצאי קצת את תרגישי בהרבה יותר טוב.

ההתחלה תמיד קצת קשוחה... אל תרגישי שאת לא מצליחה להתמודד. עם הזמן הכל נכנס לשגרה, מתפנה לך קצת זמן לעצמך, והכל נהיה יותר קל. תגידי לבעלך שאת מאמינה בו שיצליח ללמוד להיות עם הילד ולטפל בו, כמו שאת למדת, וצצאי להתאוורר קצת ולעשות מה שעושה לך טוב