תינוקת מקסימה בת חודשיים וחצי. עם זאת, עוד מלפני הלידה בעלי ואני בסוג של משבר, לא מצליחים לעבור את זה, מרגישה נורא לבד ושהוא לא מבין אותי, מסתכל על הטפל ולא על העיקר... לדוגמא מתעצבן שהבית לא נקי בזמן האחרון. ואני אומרת לו אין לי זמן לנשום בין ההנקה לטיפול בתינוקת. הוא חושב שאני משחקת וזה ממש קשה לי להרגיש לא מוערכת, בסופו של דבר הוא מסדר לבד ומתעצבן ממש. זה עוד טיפה בים על כל הריבים שלנו. יש לציין שרק לפני יומיים הפסיקו לי הדימומים מהלידה, עדיין לא קיימנו יחסים מאז ההריון ובתוך כל המשבר הזה בנינו אני גם לא רוצה ולא רואה את זה קורה.... מה עושים איך קמים מזה? מתוסכלת מאוד.

קודם כל חשוב לי להגיד לך שזה ממש נפוץ. דבר שני, תקשורת!! זה שאת מרגישה בודדה לא אומר שהוא יודע את זה... תגידי לו! הרבה נשים אחרי לידה מרגישות בודדות, (לא רציתי לכתוב כל, למרות שיש סיכוי טוב שזה נכון..) לא יודעת מה הסיבה שככה אנחנו מרגישות, אבל זו עובדה... כמעט כל הגברים לא מבינים מה זה אישה אחרי לידה ומה זה אומר חופשת לידה עד שהם לא חווים את זה על בשרם. את מוזמנת לחפש פוסטים בנושא פה בפורטי, לא תאמיני כמה פוסטים תמצאי.. אז מה אפשר לעשות? שוב, פשוט לדבר... תספרי לו שאת מרגישה בודדה, שאין לך מושג איך לשנות את זה. תסבירי לו שיש חופשה ויש חופשת לידה, שזה בעצם אוקסימורון... אם הוא לא מאמין לך אז הוא מוזמן לנסות יום אחד לטפל בתינוק ואז הוא יבין מה זה "אין לי זמן לנשום". אל תכעסי עליו, ואל תצפי ממנו להבין אותך בלי שתשתפי אותו... הוא גבר, והוא לא ילד לפני חודשיים וחצי.... תני לכם זמן לחזור להיות יחד, תנסו לעשות דברים שאתם אוהבים יחד...