אני לא יודעת מה לעשות. אתמול בעלי בא לקחת את דבי והיא צרחה כמו משוגעת שבא לה דגני בוקר. והיא יצאה צורחת למעון כי לא הסכמתי לה. והיום היה בא לה פיתה עם שוקולד. ואמרתי לה שאין. אבל יש אוכל במעון. והיא שוב התחילה לצרוח ולא הסכימה לשמוע שנגמר הפיתות אפילו שהיא כבר מבינה את זה. ובעלי לקח אותה צורחת. אבל באמצע הדרך הוא התייאש וחזר איתה הביתה מרוב שהיא צרחה. ומהרגע שהיא בבית היא רגועה ומשחקת. ופתאום חשבתי אולי זה קשור למעון? המטפלת שלה מאודדד עדינה כזאת. ותמיד כשאני באה לקחת את דבי אני רואה אותה משחקת וטוב לה. והיא רוצה להראות לי מה הם עשו. אני יודעת שטוב לה אז אני לא יודעת למה היא מתנהגת ככה

אולי היא מותחת גבולות ולמדה שיטה להישאר גם בבית ... וחוץ מזה, תשאלי עוד הורים איך הילדים שלהם מתנהגים ..

גם כשטוב להם בגן אין כמו בבית... אם זה עובד לה בטח שתמשיך

לדעתי גם היא מנסה לבדוק כמה את מוותרת לה בסוף ועושה את מה שהיא רוצה ככה הבת שלי עושה לי לפעמים עכשיו קצת פחוצ

אבל היא מאודדד נהנת במעון

וגם אני חשבתי שהיא מנסה אותי. אבל מאז שבעלי החזיר אותה היא רגועה. וכשאמרתי לה שהולכים למעון היא נכנסה שוב לאטרף הזה

בת כמה היא? בגיל כזה של המעון והגן, תמיד תמיד בודקים גבולות שהורים מייצבים, ובמידה וזה לא קשור למעון עצמו אלא לגבולות שאתם שמים לה, אז ברגע שבעלך חזר לבית היא בכך ניצחה…. והיא תעשה את זה שוב ושוב כי מבחינתה זה עובד. העיקר זה לעמוד על שלכם ולא לוותר ולדבר איתה למה לא מסכימים לתת לה פיתה לפניי כן. אבל עדיף לך גם לוודא שזה לא קשור למעון חלילה, וזההלא משנה שהמטפלת סופר עדינה… היא חייבת להיות עדינה מול ההורים, אך ברגע שמסובבים גב ויוצאים אין לדעת מה קורה בפנים… שווה לבדוק

גם לא פחות חשוב לשאול אותה על איך עבר היום במעון, מהי עשתה, מה אכלה במה שיחקו וכו׳ ולדבר עם המנהלת מעון על זה במטרה שידעו שאת רואה משהו מוזר מצד הילדה ושהיא לא רוצה לבוא מבחינתי זה אומר מלא דברים שהילה שלי פתאום לא רוצה ללכת לגן

זה נשמע יותר כמו היציאה מהבית. תנסי להקל עליה את המעבר בין היציאה מהבית למעון אפילו שיהיה חטיף או משהו קבוע או תפקיד שלה כמו ללחוץ על השלט של הרכב וכד

תודה. היא קיבלה ממתק לפני שיצאנו. ותמיד היא רצה. אני לא יודעת איך זה קרה פתאום שהיא ככה. והיא משתפת מה היה לה. והמטפלות אומרות שהיא חברותית ושכיף לה