אוף בנות אני בחרדה ממש אומרים לי להכניס את הבן שלי לגן כמה שיותר מהר על מנת שאוכל לצאת לעבודה ולחזור לשגרה שלי בשביל לפתוח את העסק רציתי לשלוח אותו לגן בגיל 3 רק אומרים לי שככה או ככה אם אשלח לא משנה באיזה גיל הוא יהיה חולה אוף אני מרגישה לא מוכנה 😞 הוא בן 9 חודשים אם יש לכם המלצות רק לגנים בחיפה ועם מצלמות אונליין אשמח שתכתבו 🙏🏻

בלי קשר לזה, ממש ממליצה לא לבודד ילד עד גיל כזה בבית, לבעלי יש אחיין שלא שמו אותו בגן עד גיל כזה והילד בקושי יודע לתקשר עם בני גילו ועם מליון בעיות התנהגות. לא מומלץ בכלל

מוסיפה- ילד צריך חברה של ילדים ולדעת להתמודד עם סיטואציות מולם ועם העולם ואם הוא חווה רק את אמא שלו זה מתכון להרבה בעיות התנהגות ותקשורת

תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון! מה זה משנה בכלל מה הדעה של אחרים? אני הייתי עם הבת שלי עד גיל שנתיים כמעט. זה היה מושלם שהיינו ביחד ועכשיו זה מושלם שהיא נכנסה לגן. בלי צורך בהסתגלות כמעט, כי הגיע ממש ברגע הנכון. ילדה מהממת, תקשורתית, מדברת שוטף, שרה את כל השירים מהגן כולל כל המילים (אחרי שלושה שבועות, כן?!). אם את צריכה חיזוקים אז תדעי שכל הדעות המקצועיות היום אומרות שעד גיל שנתיים ואפילו שלוש פעוט ירוויח הרבה יותר מיחס של אחד על אחד מאשר גן.

אומרים לי שאני צריכה להתאמן בשביל להצליח בעסק שלי שאני עם הבן שלי אני לא מספיקה לעשות שום דבר שקשור ללימודים האלה וממש חשוב לי להצליח

זה שאומרים לך זו לא סיבה לשלוח אותו לגן. את צריכה להיות שלמה עם זה. העסק יכול לחכות עוד קצת, ילדים גדלים מהר. ממש לא מסכימה עם עדן, הבן שלי היה בבית עד 10 חודשים והוא סופר חברותי, זה לא קשור אחד לשני.. פתרון ביניים, אם מתאים לך, הוא לקחת מטפלת למספר מוגבל של ימים בשבוע, ככה יש לך גם חלק מהזמן איתו וחלק מהזמן לעבוד. אם את יכולה לעשות חלק מהעבודה מהבית זה בכלל מושלם.

הקטע הוא שהוא בוכה מאנשים שהוא לא מכיר אני לא יודעת איך יגיב הוא מאוד קשור אליי הוא עדיין יונק גם

בטח, זה גיל של חרדת זרים ונטישה. כשהכנסתי ב-10 חודשים זה היה מאוד מאוד קשה בדיוק בגלל זה. בדיעבד, אישית הייתי מחכה לגיל שנה.

וגם שלי ינק עד 1.3 (עד שלא רצה יותר בגלל ההריון הנוכחי)

גם אני פתחתי עסק , אני מניקוריסטית מתחילה וצריך המון השקעה בשביל זה וזה בלתי אפשרי כמעט עם ילדה בת שנה בבית , אני ישבתי ועשיתי שיקולים עם עצמי מה עדיף לה ולי. היא בראש סדר העדיפויות שלי והיות והיא חברתית ופעילה החלטתי לשים אותה ולבנתיים היא פורחת שם. זה תלוי ילד יש כאלה שצריכים את אמא קרוב קרוב עד גיל מאוחר ויש כאלה שאוהבים להיות עצמאיים מהרגע הראשון . ולי אמרו ההפך אל תכניסי היא קטנה מסכנה את נוטשת אותה וכו. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד! את האמא ואת מכירה את הילד שלך הכי טוב מכוווולם! רק את יודעת מה נכון לך ולו ואל תקשיבי לאף אחד מסביב!

כשזה ילד ראשון עדיף לשים עד גיל שנה כדי שתהיה לו אינטרקציה עם ילדים אחרים וכו' אבל אני את החמישי שלי השארתי בבית עד גיל שנתיים וחצי והוא תיקשר ושיחק נהדר עם אחים שלו ועם ילדים אחרים שהוא פגש.

אני חושבת שאם את לא מוכנה אז לא! אף אחד לא יכתיב לך מתי

יסמין- את משווה גיל 10 חודשים ל3 שנים? ומיני מאוס- כל אחת מדברת מהחוויה שלה, אי אפשר לבטל מה שאני אמרתי ולהגיד ממש לא רק כי לך הילדים יצאו בסדר, עובדתית אנחנו חווינו במשפחה משהו אחר, והאמת הפסיכולוגיה מדברת יותר לטובת הדעה שלי, ילדים עד גיל כזה צריכים אינטראקציה חברתית נקודה וזה לא משנה שלכם הצליח גם בלי, אי אפשר לדעת את ההשלכות העתידיות, גם לנו האחיין הזה נראה סבבה עד גיל 4-5, היום הוא בן 8 ולא יודע מה זה תקשורת חברתית נורמלית

אהה לא עדן הבנתי אותך לא נכון.. חשבתי שהתכוונת שהגיל הזה (כאילו, של הבן שלה, בן 9 חודשים) זה מאוחר.. ולדעתי שתשאיר אותו עוד קצת מה יש.. אגב, גם באמת מאוד תלוי בהתנהלות.. אני מכירה ילד בחינוך ביתי למשל, בן 5. הוא אמנם לא בגן אבל מקפידים על מפגשים קבועים עם קרובי משפחה ועם קבוצת ילדים נוספת בשכונה, חוגים, וזה עובד מעולה.