היום בעלי טס לאומן, ממש עוד כמה שעות ממריא. עכשיו הוא יוצא מהבית. ואני פשוט לא מפסיקה לבכות. אולי מהפחד של המלחמה שם, ואולי בגלל ההורמונים. קשה לי ממש. יש לי משפחה תומכת ומחבקת שאני אהיה אצלהם עד אחרי החג כשיחזור. אבל הדמעות פשוט לא מפסיקות לרגע.. אוף. וזה רק הפעם ככה, כל שאר הפעמים שנסע הייתי הכי קולית שיש ..

💜

מכבדת את העניין של לטוס לאומן אבל אם זה האשה מרגישה אחכ לבד וזה לא עושה לה טוב אז למה?? זה לא שווה את זה

אהובה גם בעלי טס מחר לגבי המלחמה אין לך מה לדאוג באמת זה אפילו לא קרוב גם לי זה היה שנה שעברה פתאום את קולטת שזה לשבוע ואז נופל האסימון הכל בסדר תדברו בטלפון תהיי חזקה אני בעיני אם כל הגעגוע והקושי אומרת שזה הדבר הכי טוב כי זה מעצים את הגעגוע וגם מקבלים את הברכה של רבינו לכל השנהה אז זה הדבר הכי טוב שיכול להיות

וזה בסדר לבכות מגעגוע זה רק מראה את האהבה שלך כלפיו ❤️❤️

וואיי נשמה שולחת לך חיבוק ומקווה שזה לא מסוכן

וואי כואב לי עליך ולא מבינה את הטימטום לטוס בכל מחיר מעצבן אותי ממש שלי חצי בעלי הבין שאין למה לטוס השנה וזה לגמרי מיותר למרות שטס כבר 15 שנה רצוף אבל גיסי לא קלט ענין וגם הוא טס ברביעי ואחותי ממש כועסת ביגלל המילחמה הלב שלי איתכן כואב לי עליכן שהם לא מספיק חכמים להבין סיטואציות ואת הכאב שלכם תיתפללי שהכל יעבור בשלום ותנסי לשחרר כי כבר לא ניתן לשנות את הדעה שלו ..