למה שאני אומרת לדודות או לאמא שלי משהו זה ישר מתבטא בזלזול?!? למשל, אף אחת לא מודיעה שהיא מרימה אותו. משגע אותי כל פעם מחדש. בכל אחת באה מרימה כאילו הילד שלה. אני אומרת לא לתת לילד להסתכל על מנורה דלוקה ישירות - מה פתאום אין בעיה הוא מתמקד תעזבי אותו. לא לשים את הילד בסלקל יותר מארבעים דקות - מה פתאום זה שטויות לא שמענו על זה, כשהייתם קטנים ישבתם יותר זמן. לשים לו שכבה ארוכה ודקה כשיוצא לטייל עם העגלה - אבל חם מה פתאום תשימי קצר (ילד בן חודש). כשהילד אוכל על הידיים לא רוצה שיהיה במצב של שכיבה אלא טיפה בזוית - גידלתי ילדים אני יודעת להאכיל! מעדיפה מים מורתחים מקומקום ולא מסנן - מה פתאום אין הבדל את מגזימה. וזה לא נגמרררררר איףףףףףף דייייייייייייייייי זה הילד שלי! גם אם מגזימה וגם אם טועה תנו לי ללמוד לבד! אני ילדתי אותו לא אתןןן שיפסיקו לשלול כל מילה שניה שלי! מחרפן אותי

תתעלמי. רק כשאת תפסיקי להתייחס הן יפסיקו להגיב.

אז פשוט אל תשאירי אותו איתן לבד. תתעלמי ממה שהן אומרות ותמשיכי בשלך

זה מאוד קשה וקורה כמעט לכולןןן מה שנשאר לך זה להמשיך להגיד את שלך ולהתעלם מהתגובות אלא אם כן בא לך לענות ואז תגידי אבל לי בא לגדל שונה ממך…