אני מרגישה שההורמונים משתלטים עליי… בכללי אני משתפת שאני עם מאניה דיפרסיה קלה, וביום ששכבנו והוא גמר בפנים למרות שהוא ידע שאני בלי גלולות התעצבנתי רבנו פיצוצים החזרתי לו את הטבעת של האירוסין ואמרתי שאני לא מעוניינת בו יותר והחלטתי לקחת כדורים כי אמרתי זהו נהרסו לי גם ככה החיים … בסוף לא קרה כלום ונרגעתי אחרי המיון ואחרי שדיברנו הוא הזכיר לי בתאכלס כמה באמת רציתי ילד. אבל עכשיו אני כל פעם נכנסת לפחדים עובר לי ואז חוזר שוב.. אני כנה אני מתה שהיא כבר תצא ומצד שני אני אומרת לא לא שתישאר עוד קצת עדיף.. מפחדת להיות אמא רעה מפחדת שאני לא אצליח, מפחדת שזה יהרוס לי את הזוגיות מפחדת שנעצרו לי החיים, מפחדת להיכנס לחובות יותר מפחדת לא לתת לה מה שהיא באמת צריכה … אני מרגישה חלוקה כל כך ואולי כי זה הריון ספונטני ולא מתוכנן..

אני כבר שבוע 33+2

את תיהי אמא מדהימה את תיראי , ברגע שהיא תיצא פשוט אתם תתאהבו בה ותביני מזה הדבר הזה 🥰

ממליצה על ייעוץ מקצועי וטיפול בכדורים, כל כך מבינה אותך, בעצמי סובלת מדיכאון, יש ימים יותר טובים ויש ימים פחות.. גם אני משתדלת לתת את המקסימום, לא קל, במיוחד כשמרגישה שאני לא מבינה את הצרכים של הילד לכן ממש נעזרת בבן זוגי, כמו כן בתמיכה שלו.עדיין לא חווה אהבה עצומה, מקווה שיגיע בהמשך כמו כן השינוי לא קל, מרגישה לפעמים ממש כלואה בבית

יוליה אני מטופלת אצל פסיכיאטר, אני ופסיכולוגים לא חברים. לא מצליחה להתחבר. בכל מקרה הייתי מטופלת בכדורים עד ההריון והפסקתי בגלל זה, אני אחזור כשאלד, את האמת שכל תקופת ההריון לא היו לי נפילות בכלל , אצלי זה מתבטא יותר בדיפרסיה. הפיסכיאטר גם אמר שזה קורה לנשים בהריון שההורמונים מאזנים ואז אין נפילות גדולות. בכל מקרה אני מקווה שאני אהיה בסדר ומאחלת לכולנו בריאות הנפש והגוף❤️ ותודה לכן אהובות יקרות❤️🙏🏻