אשמח ממש לפרוק ועל הדרך אולי לקבל עצה שתעזור לי.. אני בהריון שני תודה לאל ומאוד מאושרת מזה!!! אבל.. בהריון הראשון כל הזמן הצטלמתי, כשהסתכלתי במראה וראיתי את הבטן רק חייכתי ואהבתי לראות את הבטן ההריונית גדלה. אחרי ההריון התחלתי פחות לאהוב את המראה שלי כי הגוף לא חזר להיות ממש מה שהיה לפני ההריון ונהיה לי חוסר ביטחון.. ועכשיו?! עכשיו במקום לאהוב את כצמי במראה אני רק רואה מישהי שמנה, עוברת ליד בחורות רזות ברחוב ומקנאה בהן ושניה אחרי זה אומרת לעצמי מה??? מה את מקנאה יש לך את המתנה הכי מדהימה בעולם ואני באמת חושבת ככה!! אני מודה לה' ברוך ה' שיש לי את המתנה הזאת שלא תטעו!! אבל איך אני גורמת לעצמי לאהוב את עצמי ולהחזיר את הביטחון העצמי שפעם היה לי?? איך אוכל שוב לחייך כשאני רואה את עצמי במראה כמו בהריון הראשון? אם מישהי יכולה להזדהות ולספר מה עזר לה, או אם יש עצה או כל דבר אשמח לשמוע כי אני ממש מרגישה אשמה שככה אני מרגישה

תחשבי שאת הכי פצצה שיש וזה ישדר לכולם ולאט לאט באמת תרגישי ככה

חוץ מזה העיקר ילד בריא. אחרי זה יורדים במשקל

אין לי עצה , רק מזדהה איתך מאוד אני בהיריון ראשון וממש קשה לי השינוי הפיזי אני בין נלחמת לנשברת מול זה … אז אם זה עוזר אפילו קצת , את לא לבד בהרגשה 🤍

אני כרגע בהריון שלישי שוב מאוד רצוי אחרי טיפולים כבכל ההריונות הקודמים גם.. לפני ההריון הראשון הייתי 44 ק״ג ולאחר הלידה חזרתי לעצמי די מהר למעט סימני המתיחה שנוצרו לי בבטן שגם הם גרמו לי לחוסר ביטחון.. בלידה השניה העלתי את אותו משקל במהלך ההריון אך הפעם לא הצלחתי לרדת למשקל ההתחלתי באופן מלא ולפני שנכנסתי להריון הנוכחי שקלתי כ48 ק״ג.. לא אשקר זה ממש תסכל אותי שאני לא מצליחה לרדת.. וכעת כשאני בהריון נוסף על אף שכמו שאת אומרת הוא מאוד רצוי וזה אוצר שגדל בתוכי עדיין נורא קשה לי גם עם המשקל והמראה שלי.. אין לי באמת עצה לצערי.. רק להזדהות איתך באופן מלא.. זה נורא מתסכל להסתכל במראה ופשוט לא לאהוב את מה שמשתקף ממנה , אני כל-כך שם גם בתחושות