פוסט פריקה שבוע 38, כבר חסרת סבלנות ונמאס לי להסביר את עצמי ולהרגיש חרא שאני יותר רגישה או קצרה ומרגישה שאין סביבי חמלה כלפי הרגשות האלה. עוד מישהי ככה?😵‍💫😟

תדברים עם הרופא שלך זה ממש חשוב כרגע מעטפת מאמי 😘

גם אני מרגישה יותר עצבנית ולא ממש מבינים מהסביבה במיוחד בעלי שרק אומר לי אויאואי מה יהיה איתי שתלד כבר

מאמי שלי אף אחד מהסביבה לא יבין אותך זה משהו שאת עוברת עם עצמך זה קשוח ברמות אני כבר גמורה מכל ההורמונים האלה העצבים הבגי הכעס אני לא יכולה לראות אף אחד פשוט שונאת את כולם 🥵

אני בשבוע 37, לא יודעת איך עדיין לא רצחתי מישהו 🤣 עצבים, בכי וחוסר איזון נפשי לגמרי . אני לא מכירה את עצמי. מחודש 8 כבר לא היו לי כוחות לאנשים או ליציאה מהבית ..תקופת ״קינון״, רק לסדר דברים לקראת הלידה ושמישהו יעז להביע דיעה - כולל בעלי מסכן. בקיצור, אל תכעסי על עצמך , או על אחרים . הם נשארו באותו קו ואת כרגע עוברת איזשהי חוויה. תעשי מקלחות טובות , תאכלי דברים שאת אוהבת ולא יקרה כלום אם תעבירי את היום מול הטלוויזיה או סתם בגינה עם כוס נס. שיהיה לך המשך קל, ושתצאי בידיים מלאות בע״ה ❤️❤️

אל תסבירי , תהיי במקום שלם שזו החוויה שלך כרגע , שאת אמוציונאלית ואת עוברת משהו שבעלך לא מסוגל להבין בכלל , לא כי לא רוצה כי אין לו דרך . גם חברות שלך או אמא שלך יכולות להזדהות ולהיות יותר אמפטיות אבל החוויה שלך ייחודית והיא רק שלך . גם אני בדיוק התחלתי שבוע 38 אני בקושי ישנה , מרגישה שאני יותר מתקשה ו״מתלוננת״ טקשה לי עם עצמי אבל הסביבה שלי מקבלת וכשלא אני עם עצמי , נכנסת להתקלח , קוראת , במיטה ועושה את מה שנכון לי בלי לתת דין וחשבון לאף אחד . תזכרי שאנחנו ממש לקראת הסוף 🪬🪬🪬וכל זה יהיה לגמרי שווה את זה , לידות קלות ושנמצא בידיים מלאות 🤍