לעוד מישהי קרה שהיא רעבה או רעבה מאוד.. ניגשת לאכול/להכין אוכל/לחמם ופתאוםםםם הריח עולה לעף וגורם לבחילה נוראית??? ואז פתאום אני כבר לא רעבה ואין מה לדבר איתי על אוכל גם אם לפני רגע הייתי חייבת לאכול מיד ללא דיחוי... ההורים שלי ובעלי דואגים וקצת "כועסים" שאני לא מצליחה לאכול הרבה ואני חייבת ויטמינים וכוח לגוף ואני פשוט לא מצליחה. מישהי חוותה או חווה את זה??? אשמח לעצות.. אני בחודש רביעי אם זה משנה משהו

כן בטח!! אני שבוע 23+3 רק עכשיו מתחילה יותר להעיז לנסות לאכול כי הריח כבר לא עושה בחילות אבל שהיה עושה בחילות הייתי סובלת גם מהחדר השני ובטח שלא יכולתי לאכול מזה לא משנה כמה אהבתי את האוכל לפני ההריון חשוב שתדעי לתינוק שלך יש את כל מה שצריך גם אם את מקיאה גם אם את לא מצליחה לאכול מספיק אבל לך יהיה חוסרים לעצמך וזה קשוח אבל לא צריך לפחד לתינוק ככה אמרו לי לפחות

לא מפחדת מהתינוק.. להיפך. כרגע דואגת לעצמי כי גם ככה חלשה עם התעלפויות ולא מצליחה לעמוד על הרגליים אז אמרתי לפחות נתנחם באוכל אולי יעזור אבל גם את זה לא מצליחה להכניס לפה

אוף זה כזה קשוח! תנסי למצוא את הדברים שאת כן מסוגלת לאכול אולי דברים שיש להם פחות ריחות חזקים שלפחות לא תהיי מסוחררת ותהיי שבעה

נמאס לי לאכול פיתה עם משהו אפילו הגוף כבר לא מוכן .. כנ"ל סנדוויץ'דברים יבשים כי עד עכשיו זה כל מה שאכלתי ועדיין חלשה אז אמרתי אולי אוכל מבושל יביא את הויטמינים החסרים

וואי לגמרי ! קורה לי המון אני מבינה את הכועסים שרשמת , וזה מכעיס שכועסים חחח אני מציעה לך להבהיר להם שאין מקום לכעוס עליך על שום דבר שתעשי במהלך ההריון הזה.

מי שלא עובר את זה אין לו זכות לכעוס וגם מי שעברה את זה , לאו דווקא עברה את מה שאת עוברת אז גם לה אין זכות לשפוט

וואי ממש מזדהה איתך! אני בקושי אוכלת וגם מה שאני כן מצליחה לאכול אז זה אוכל פשוט גרוע, לא מסוגלת! בעלי משתגע ואני ממש מנסה להסביר שזה פשוט מחוסר מסוגלות ולא מרצון, אני גם משתגעת מזה. אני דווקא דואגת להתפתחות של העובר מאוד, וגם לעצמי כי הרבה פעמים בעקבות חוסר אוכל ושינה אני עם מיגרנות וסחרחורות, בנוסף גם לא מצליחה יותר לבלוע את הפרנטאל וכרגע בלי שום ויטמין, מחכה לדבר עם הרופאה שלי מה אפשר במקום היא לא ממש זמינה. לא יודעת איך לפתור את העניין😩. אני ב"ה בהריון שני והוא הרבה יותר חריף בתופעות לוואי מבחינת האוכל מההריון הראשון, הזייה.