כבר לא יודעת מי צודק. לבעלי ולי יש 2 צמודים, בן 3.5 ובת 2. היא לאחרונה עברה למיטת מעבר וההרדמות לוקחות לפחות שעה של לשבת איתם בחדר. אני ביום שני לבד עם הילדים כי היה חופש והוא בסוף חודש עובד עד מאוחר ואז אני נוסעת עם הילדים לאסוף אותו שלא יסע בערב באוטובוס וצריך שהילדים יהיו אחרי מקלחות כבר ב6 וחצי ואז לצאת לכיוון שלו וככה היה כל השבוע. כל שבוע הוא נוסע למשחק שזה מסתכל בערך ב4-5 שעות ולפעמים יותר כי הם אוהבים להגיע שעתיים לפני לשתות ולעשן בחניה. היום יש משחק והואמתחיל בשעה 6, כלומר הוא צריך לצאת מהבית בשעה 4 ויחזור בשעה 9. אז אני שוב לבד עם הילדים ואני צריכה לנקות את הבית ולהכין אוכל לכל השבוע. אמרתי לו שילך אבל לא אמרתי את זה בלב שלם כי באמת כבר קשה לי.. וגם אני ממש סובלת מכאבים בברך כי יש לי שחיקת סחוס בברך(מחלה של זקנים) וממש כואב לי לעמוד וללכת, אם אני עומדת יותר מ10 דקות מתנפחת לי הברך ואני לוקחת ארקוקסיה (כדור ממש חזק למי שלא מכירה). מפה לשם הוא רב איתי ברמה של צרחות שאני לא מפרגנת לו עם חיוך ועם לב שלם. קיצר הוא מבחינתו אומר שאני לא מפרגנת והוא מרגיש חרא ואשכרה בוכה לי פה שהוא הולך בהרגשה שאני לא מפרגנת. אמרתי לו שזה שלו ושהוא בסוף יוצא מהבית ונהנה ואני זאת שתקועה פה עם כאבים ועם מיליון מטלות שאני לא מבינה מאיפה להתחיל בכלל. הוא אמר לי לא להרדים את הילדים ושהוא יחזור וירדים אותם אבל אני לא רוצה לחכות עד 9 בערב שהם יהיו איתי, לא רוצה לאכול ב10 בערב במקרה הטוב ולהיות עוד פעם לבד עם הילדים כבר לא יודעת מי צודק פה בחיי... בא לי לפרגן עם חחוך אבל לא מצליחה, באמת קשה לי כבר... גם אתמול היה בחתונה והוא כן יוצא ואין כזה דבר שהוא רוצה לצאת ולא יוצא אבל הוא רוצה שאני אצא עם חיוך גם...

נשמע שלא חסר לו לצאת להשתחרר גם את יוצאת לפעמים עם חברות והוא מפרגן לך? הצד הזה בסיפור מאוד חשוב ...

אין לי חברות ואין לי כל כך לאן לצאת. הוא תמיד אומר שאם היה לי לאן לצאת הוא היה מפרגן לי אבל זה ממש נחמד בתאוריה כשלא צריך להוכיח את זה. הייתה תקופה שהייתי הולכת לחדר כושר אחרי שהקטנה נרדמת אבל זה מאוחר וקשה ואני עייפה כבר כי אני קמה ב5 בבוקר לעבודה וגם זה עשה לי עוד יותר נזק לברך אז הפסקתי. יש איזה הרצאה שאני הולכ אליה בסוף החודש והודעתי לו לפני חודשיים בערך והוא לא מפסיק לשחק על זה שהנה אני יוצאת והוא מפרגן לי בכיף... ברור כי אני יוצאת פעם ב3 שנים בערב מהבית. הוא גם מוציא אותם לגינה לפעמים כדי שאני אוכל לסדר או לבשל אז זה עוזר אבל לא מעבר...

קודם כול תמיד קל יותר לדבר זה ברור ועד שזה לא יקרה אי אפשר לדעת איך באמת היה מגיב לדעתי לפרגן זה מאוד חשוב ולתת מקום לכוך צד גם לצאת לבד עם החברים להשתחרר ככה גם הביחד משתפר אבל אם את מרגישה שאת צריכה עזרה תגידי לו את זה ותמצאו דרך שהוא יוכל גם לצאת וגם לעזור לך אם הוא חוזר בתשע זה ממש לא מאוחר ואתם יכולים לעשות דברים אחרי שהוא חוזר ביחד... לסדר לארגן ולבשל כשיש ילדים זה לא פיקניק ויש מלא דברים לעשות אי אפשר שהכל יפול על צד אחד והוא צריך לקחת בחשבון שאם הוא יוצא כול פעם עם חברים זה לא יכול לבוא על חשבון העשיה שלו בבית ואם קורה אז להשלים את זה ולא לתת להכל ליפול עלייך

והכי חשוב - לעשות את השיחות בדרכי נועם ולא בוויכוח להסביר ולהביע את הקושי האמיתי ולנסות למצוא פתרונות איך לשפר

לרוב הוא יוצא וזה ממש בכיף אבל יש פעמים שזה כבר מוגזם כי אני כבר שבוע עם הילדים ולא נשמע לי לגיטימי שמישהו שיוצא פעם בשבוע לפחות בוכה לי שאני לא מפרגנת

הוא צריך להבין שלפעמים זה מתאים ולפעמים לא, ובפעם למרות שזה לא מתאים את לא הגבלת אותו ואמרת שהוא יכול לצאת אבל זה לא אומר שאת צריכה להסתיר את הקושי שיש לך עם זה.. שיפסיק להיות ילד, או שיצא או שישאר בלי להתבכיין..

אלמונית לזה התכוונתי. הוא אומר שאני לא בסדר כי אם אני מפרגנת אני צריכה לעשות את זה עם חיוך בשום שלב לא אמרתי לו לא ללכת ושהוא בנאדם מבוגר ויכול להחליט לעצמו ואם הוא רואה שקשה לי הוא אמרו בתור בעלי להגיד מיוזמתו שהוא לא הולך לשום מקום

מסכימה איתך לחלוטין זו התנהגות ממש ילדותית מצידו והוא צריך להתגבר על זה. את לא צריכה להרגיש לא בסדר

אם הוא יוצא פעם בשבוע את סופר מפרגנת! שלא תחשבי לרגע שלא גם לך יש קושי והוא צריך להבין שהוא צריך להיות שם בשבילך לתמוך ולעור בכל מה שצריך גם אם זה אומר שזה יבוא על חשבון היציאה שלו ואם הוא מוצא דרך לשלב? מעולה

ולעזור**

כשזה יציאה עם חברים נגיד הוא יוצא רק אחרי שאחד מהם לפחות ישן הבעיה שהוא חוזר מהעבודה בערך חצי שעה לפני שעת השינה שלהם ביום קצר... אבל ביום של משחק הוא גם יוצא מוקדם מהעבודה בשביל להגיע בזמן ורוב הפעמים אפילו לא עובר בבית.. היום פשוט המשחק יצא ביום שבת אז הוא היה בבית לפני.. בכל מקרה בסוף הוא ראה את המשחק בבית כי הוצאתי לו את החשק 🤷‍♀️ מה אני אגיד... לא כאב לי על זה