אז התינוק בן שנה שלי הולך להכנס למעון עוד יומיים והלב שלי נקרע. הוא נכנס מהסיבה הכלכלית בעיקר, שאני לא יכולה יותר להישאר איתו בבית. אבל גם בגלל שהוא ילד סופר חברותי, מאוד אוהב אנשים.. זוחל אליהם מהר מהר ומבסוט על החיים. וגם מאוד קשה להעסיק אותו בבית, השתדלתי כן ללכת למקומות עם פעילויות וגן עם אמא, אבל קשה לי להקפיד על זה... מרגישה שלא יכולה לתת לו יותר בבית ממה שהוא יכול לקבל במעון עם ילדים ופעילויות. אבל עם כל זה הלב שלי נקרע, אני מפחדת לפספס את הרגעים הראשונים שהוא ילך, שיתחיל להגיד מילים ראשונות.. זה ממש מבאס אותי שיש סיכוי שזה יקרה במעון קודם. איך אני משחררת את הגור שלי להיות עם אנשים זרים כל היום? ומה לגבי הפחד מהמטפלות? זה אני אבדוק מקרוב ולעומק לאורך כל הזמן.. עם מקליט כמובן. אז אומנם אני מתכננת לשים אותו ב8 ולקחת ב14 ( אחפש עבודה נוחה) אבל עדיין זה הרבה יותר זמן בלעדיי😭😭😭 אני לא רוצה לדמיין מה מרגישות אימהות שצריכות לשים תינוק בן 3 חודשים במעון, זה הזייה בעיניי.. אשמח ממש לטיפים ומה עזר לכן להרגיע קצת את הנפש..

מבינה אותך ממש. גם רוצה להגיד לך שאת תראי בתוך כמה ימים שתרגישי הקלה מסויימת ♥️ ואת תהיי איתו רוב שעות היום (והלילה), את לא תפספסי אותו ♥️ את נותנת לו כל מה שאת יכולה ומעבר. הוא יתרגל בלי בעיה, וזה ממש חשוב אז תזכרי שהוא בטוב גם אם לך יש קושי.. (ועלול גם לו להיות בהתחלה)

ויש לך סיבה למה שאת עושה, שזה יהיה לנגד עינייך. שבשקלול הגדול את עושה מה שטוב לו.

אהובה הכל טוב יהיה לו טוב ! הוא יהנה ויהיה בחברת ילדים …

מבינה אותך.

אני לגמרי מבינה את הקושי בעצמי לא יודעת איך אעשה את זה אבל מקווה שאזכור כמה דברים, שלטובתו עדיף שיתחיל לייצר אינטראקציה עם ילדים ואנשים אחרים, שסביבת גן תייצר אצלו המון גירויים ותפתח אותו קוגנטיבית בצורה יותר טובה, שזה שאת יוצאת לעבוד זה לטובת כלכלת הבית בשביל שלא יחסר לו כלום בין אם חומרי או חוויתי, הוא יתרגל ויהיה לו כיף הוא לא יזכור את ההסתגלות והימים הפחות טובים אם יהיו כאלה בכלל. ואת כמובן תשגיחי תמיד תהיי עם יד על הדופק לגבי הגננת כי לצערי אין ברירה, שיהיה בהצלחה 🫶🏻

אני מזדהה איתך, הבן שלי בן שנה ושלושה חודשים, מכניסה אותו לגן בגלל שיש סיכוי גדול שאני אחזור לעבודה וגם רשמתי ללימודים, ועוד סיבה כמו שזכרת שהוא גם מאוד חברותי אוהב לשחק עם ילדים , לא יודע להעסיק את עצמו לבד , וקשה לי להעסיק אותו כל הזמן , ואני כמוך יש לי הרבה חששות שפתאום מרגישה שהוא נפרד ממני ואם הוא יסתדר, יהיה לו טוב , יתאקלם , מקווה שיהיה רק טוב בשבילי ובשבילו

אני שמתי אותו בגיל 5 חודשים ופשוט שחררתי מהמחשבה אבל עכשיו הוא נכנס לגן חדש בגיל שנתיים כי הגן הקודם נסגר ואני גם בהרגשה לא טובה מפחדת ממש

וואי את עושה לי דמעות ממש... כנראה גם אני אצטרך להכניס את הקטנה שלי למטפלת בגיל 3-4 חודשים בגלל המצב הכלכלי והלב שלי נקרע... לא יודעת איך אני עושה את זה...