פוסט פריקה ילדתי לפני שבועיים וחצי ברגע שיצאתי מהחדר לידה ההורים של בעלי היו לחוצים נורא להגיע מציינת שלא היה אכפת להם שהלידה לא הייתה קלה שהם שאלו אם אפשר להגיע אמרתי שאני רוצה קודם להתאושש והם בכל זאת באו אחר כך לא עבר יום איך שהם שוב משגעים אותי שהם רוצים לבוא ושמים אליי פס הילד נרדם הם מעירים לי אותו למרות שאמרתי שהוא רק נרדם מציקים לו והולכים בעלי מבין אבל לא אומר להם כלום הילד רק נרדם אז אבא שלו מגיע אומרת שאני קמצנית ושאני יתן להם להחזיק אותו ואז הוא בוכה ולא רגוע ולא אכפת להם מה שאני אומרת אני כבר מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות

כל בוקר 7 בבוקר מתחילים לשגע אותי כל שנייה תצלמי אותו הם חושבים אני כל היום רק מצלמת אותו ויושבת רגל על רגל ולא עושה כלום

בול הסיפור שלי ועוד אני אחרי קיסרי חירום.סיוטטטט

10 דק לא עבר מרגע שיצאתי מהחדר לידה איך שהם התחילו ללחוץ אליי לבוא

אלוהים שיעזור איזה חוסר טאקט שבעלך ישים גבולות ומהר! וזה בדיוק למה עשיתי שיחה עם בן זוגי וביקשתי שלא יתקשר לאף אחד כשיגיע הזמן שלי ללדת.. רק כשאני ארגיש בנוח ומוכנה נצלצל למשפחות שיבואו לבקר

זה הגיע למצב שהוא מגיעים כל שישי ודיי תנו לי אויר רגע אמרתי לא מההתחלה שאני לא רוצה לראות אף אחד עד שאני מתאוששת עכשיו במיוחד אמא שלו כל פעם נותנת עצות מפגרות כל פעם היא שולחת הודעה את רוצה שאני אבוא לעזור לך שבוע ואני אומרת לה כל פעם לא כי אני יודעת שאם היא תבוא היא תעשה מה שהיא רוצה ואני לא רוצה שהיא תחלק לי פה פקודות או שתעשה איך שהיא רוצה

הייתי מהתחלה נגד מוצץ ואמרתי מוצץ לא נכנס אלי הביתה אז עכשיו היא דוחפת לו בכוח ואני מנסה להסביר לה שאי אפשר להשתיק אותו רק עם מוצץ על כל דבר 😮‍💨😣

חוצפנים אני היה לי כך ועשיתי לזה סוף אם לא זה רק הולך ומחמיר