תוהה אם אי פעם אוכל לסלוח לבעלי על התקופה הזו אני חודשיים אחרי לידה במהלך כל תהליך הלידה בעלי היה עבורי למשענת עד שחזרנו הביתה לשגרה החדשה... כבר חודש וחצי שיש בינינו תהום... כמו שני אנשים שגרים יחד תחת קורת גג מתפקדים כצוות וכהורים, אבל לא כזוג המון המון ויכוחים שמביאים לשתיקות חולקים את החיים אבל כל אחד לעצמו הסברתי לו כמה וכמה פעמים מה מפריע לי וגם הוא לי... העניין הוא שאני מרגישה שהוא מאוד שיפוטי כלפיי ולא מכיל (הדבר האחרון שאישה אחרי לידה צריכה) הוא נעלב באופן אישי ממצבי הרוח שלי, מזה שאני קצרה (סליחה באמת שחסרות לי 4737389 שעות שינה) ומזה שלפעמים מה לעשות, זה יוצא עליו ואני מנגד מרגישה שהוא השאיר אותי לבד בתקופה הכי קשה שלי במקום להיות כאן בשבילי הוא רק שופט אותי לא מספיק מה שעברתי סביב הלידה ואחריה (הייתי מאושזפת), ההורמונים, הקושי בלהתסגל לחיים החדשים... הוא גם נגדי התקופה הזאת נתפסת בעייני כטראומה אני פשוט מרגישה לבד ולא חושבת שאוכל לסלוח לו על כך

התקופה הראשונה אחרי לידה מאוד קשה להרבה זוגות. מאוד חשוב לדבר ולהקדיש זמן לעצמכם ולזוגיות שלכם שהוא בנפרד מהתינוק. אם יש לכם עזרה זה מדהים, פעם בכמה זמן תצאו לדייט, תעשו משהו ששניכם אוהבים. זה מאוד חשוב לזוגיות ובלי זה קצת מאבדים את האש (אפשר להחזיר הכול כל עוד רוצים). זו תקופה קשה והיא עוברת כשהתינוקות מתחילים לסדר את היום שלהם. בהצלחה ❤❤

גם אם אין אולי אפילו עזרה בתשלום.

אהובה אני מבינה ממש לליבך אחרי הלידה הייתי בטוחה שהמשפחה שהרגע הקמנו תתפרק ונתגרש ממש בקרוב לא דיברנו שבוע שלם שהתינוק היה בן 4 ימים (באשמת ההורים הדפוקים שלו שזה סיפור בפני עצמו) הרגשתי הכי לבד בעולם ובכיתי מלא בתקופה שאמורה להיות הכי מאושרת בחיים שלי והייתי בטוחה שלעולם לא נתגבר על זה ואני לא אסלח לו על הטראומה הזו בחיים היום אנחנו כבר כמעט חצי שנה אחרי אני לא יכולה להגיד שהכל מושלם אבל עברנו את התקופה הנוראית הזו וחזרנו לתקשר כמו זוג יש לנו רגעים מדהימים ויש כאלו יותר קשים אבל בעצם כמו כל זוג הזמן מרפא את הכל, אם לא הכל את הרוב (כמו שאמרו טונה) וגם זה יעבור תיהי חזקה מאוד בשביל הילד שלך תיהי לביאה כמו שאת תנסי מדי פעם לשבת עם בעלך ברוגע ולפתוח הכל ולנסות להגיע לפתרונות להחליט שמנסים אחד בשביל השני ומשני הצדדים תנסו להיות קשובים יותר ומכילים יותר גם לבעלך קשה עם המצב החדש, פתאום תינוק קטן לוקח לו את כל תשומת הלב פתאום הכל השתנה וזה לא תירוץ כי לך קשה יותר אבל צריך לדעת שגם הוא חווה משבר תני לזמן לעשות את שלו ותיהי חזקה תהני מהתינוק שלך כי באמת זה האושר הכי גדול שיש בעולם הזה בהמשך טיפ קטן לחיזוק הזוגיות שעזר לנו - דייט שבועי (עם או בלי התינוק) זה יכול להיות פיקניק בחוץ, מסעדה, גלידה בים העיקר לצאת מהבית יחד בהצלחה ❤️

הי מאמי השנה הראשונה היא השנה הכי קשה.. הכל חדש לשניכם, יחד עם ההורמונים וכל השינויים שאתם חווים, מה שאפשר לעזור זה לצאת להתעוורו יחד או לחוד מידי פעם... לעשות חלוקה מסודרת בינכם בדברים מוסיימים..

גם לנו היו הרבה מריבות אחרי הלידה. לומדים לאט לאט איך להתנהל כהורים וכזוג וזה חולף. אני כעסתי על בעלי כי הרגשתי שהוא לא ממש שם בשבילי והוא מצידו גם הרגיש ככה שאני לא שם בשבילו שראיתי רק את הקושי של עצמי בלי להבין שגם הוא צד בכל הסיפור. האמת? ששנינו צודקים. כל אחד ראה את עצמו. מאוד חשוב לפתוח את מה שמפריע ולא לשמור בבטן ולנסות להבין שלשני הצדדים כל העניין חדש ולא פשוט ולנסות לקבל את מה שאומרים. לאט לאט לאט ומתגברים על זה.

לפני שילדתי חברה טובה אמרה לי את המשפט הבא ״לא משנה מה, יש חוק-לא מתגרשים בשנה הראשונה אחרי ילד ראשון״, אוי כמה היא צדקה! את לא לבד, זה המבחן הכי גדול לזוגיות . החדשות הטובות, שזה עובר. לנו הנשים קשה כי אנחנו מרגישות הכי בודדות בעולם, שאף אחד לא מבין מה עובר עלינו, שגם ככה אנחנו עושות הכל לבד אז למה צריך את הבן זוג?! כמות הפעמים שבכיתי במקלחת כל ערב ועברה לי המחשבה בראש של לפרק הכל כי גם ככה אני לבד…. זה ע-ו-ב-ר!!! זה מה שחשוב לזכור. כמו שכבר הזכירו פה, תתעקשו על פעם בשבוע לשים את התינוקי בערב/אחהצ לשעתיים-שלוש עם בייביסיטר ותצאו להתאוורר(בית קפה, מסעדה, באולינג, ים ..) שיהיה לכם קצת זמן בלי הטרפת בבית. תהיו חזקים, תזכרו שלשניכם קשה( רק היום אני מבינה בדיעבד שבעלי עבר דיכאון אחרי לידה לא פחות ממני, רק שאותו אף אחד לא ראה). יהיה בסדר❤️❤️❤️

בחיי מרגישה שאני כתבתי את הפוסט כל כך מזדהה איתך