אני שבוע 34 הריון ראשון ואני מתוסכלת גם מהעלייה במשקל מהקושי לנשום מהזיעה ומההפרשות הבלתי נגמרות ומהחוסר יכולת לעשות דברים פשוטים כמו לנעול נעליים ושכבר אין לי מה ללבוש ואני לא יודעת לאן עוד אגדל. אני יחסית קטנה בגובה ובמשקל והיום פשוט הכל נראה עליי לא טוב וזה עושה לי כבר רע. אני מבינה את המשמעות שבסוף הכל יתגמד שאלד אבל יש לי לפחות עוד חודש לעבור במצב הזה ואני פשוט לא מצליחה לשמוח ולהינות מהתקופה הזאתי ורק רוצה להישאר בבית כל היום.

מבינה אותך כל כך, הרגשתי כמוך בהריון הראשון וגם עכשיו בהריון שני שבוע 30 זה לא קל, בטח לא בקיץ שכל כך חם וזה רק מחמיר את ההרגשה. פשוט תנסי להזכיר לעצמך שלא נשאר לך עוד הרבה זמן את ממש לקראת הסוף ועוד מעט כל זה ייגמר. ותוכלי לחזור לעצמך לאט לאט, למשקל שלך, לגוף שלך, לבגדים שלך ולהכל בעצם.. עם כל הקושי תנסי לחבק את זה וגם אל תהיי קשה עם עצמך, אם קשה לך לפעמים תני לקושי להיות פה.. כולן מרגישות ככה ברמה כזאת או אחרת גם אם משדרות אחרת

כמוני כמוך אהובה):

אני גם מפחדת מהיום של אחרי מבחינת הגוף גם שפתאום לא הכל יחזור לקדמותו אני אמורה ללדת בן ואיך עושים ברית שבוע אחרי לידה ומחייכים לכולם כאילו הכל טוב

הגוף לא תמיד חוזר להיות כמו שהיה בול, אצלי אחרי הלידה הוא הפך להיות יפה ונשי יותר ואהבתי אותו הרבה יותר אחרי מאשר לפני (כמובן שזה לקח זמן ולא יורדים במשקל ביום אחד, אבל כמה חודשים טובים של שמירה וספורט אם זה חשוב לך והכל מסתדר). לגבי הברית זה באמת היה לי ממש קשוח ועשינו אירוע, מודה שלא נהנתי בשום שלב

תודה מאור את מעודדת אותי מאוד כיף לדעת שאני לא לבד מרגיש לי שכולן מציירות שזה דבר כזה יפה ומשמח אולי התוצאה אבל התהליך ממש לא זוהר שלא לדבר על אלה שלא רוצות להיפרד מהבטן זה רק גורם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי שאני מרגישה אחרת

הריון זה תקופה קשה לרוב הנשים לי לקח המון זמן לרצות להיכנס להריון שוב בגלל שהיה לי כל כך קשה עם ההריון הראשון. תחבקי את זה ותזכרי שזה עובר, ועם כל הקלישאות שיש ויש הרבה.. זה באמת שווה את זה בסוף. ההריון וההתחלה אחרי הלידה קשה אבל לאט לאט זה משתפר ואז לא מבינים מה היה הטעם לחייים לפני שהם הגיעו ♥️