היי יקרות, קצת ארוך אבל באמת מחפשת עיצה אז חושבת שככה תיהיה לכן תמונת מצב: היה לי סיום סטאז' ולימוד לבחינת הסמכה שבה נכשלתי, ושוב לימוד חוזר ומעבר ברוך השם... קיצור ושנה מפוצצת בעליות ומורדות ובתחיתה ילדתי את המתוקה שלי, מטבע הדברים כמה שהשתדלתי לתת לה יחס, זה לא מילא את הימים שלי, היום אחרי המעבר הימים איתה יותר ויותר קשים, היא רוצה אינסוף יחס ברמה מתסכלת פשוט! אני לא מחפשת עבודה בינתיים כדי לבנות איתה תקשורת ולנכוח עבורה, אבל הצרחות שלה יכולות לגרום לי לתסכול ועצבים שלא זכור לי אם חוויתי אי פעם לפני. היא יכולה להיות אצלי בימים ולשחק איתי ובשניה שאני מתפנה למשהו אחר להרים צרחות שיכולות להגיע לזה שנגמר לה האוויר והיא נחנקת בהשתעלות, היא לא נרדמת בלי צרחות אימה (נשארתי איתה בליטופים ועם מוזיקה עד 23:00 אתמול ועד שבעלי לא שם אותה במיטה והיא בכתה קצת היא לא נרדמה, אפילו לא בכיוון). אני מרגישה אמא מכשפה, בעיקר שעם הבן שלי בן ה3 יש קשר מדהים, אז זה פער עוד יותר מצער... חייבת עזרה, טייפ, אפילו הפנייה למטפלת שיכולה לעזור- זה הניצנים של הקשר בנינו ואני לא רוצה להתחיל אותם ככה.

וואי מבינה אותך לגמרי,אני בדיוק באותו מצב כמוך ,ממש אבל ,מבאס ,אני מתשע איתה שהיא אחרי מקלחת והיא עדיין מיננת פה ליידי בקולות (כבר עשר ואין כיוון להירדמות) ואם היא לא רואה אותי בטווח ראייה שלה צרחות...כנל עם הלימודים,מקווה שמישהי תרשום פה משהו שיעזור 🙏🙌