הגעתי למסקנה עם עצמי. לא מצליחה לתקשר עם אנשים אפילו עם בעלי. סמול ואלק תמיד הולך טוב הכל בסדר אבל כשזה מגיע לשיחות עומק אני תמיד מוצאת את עצמי מסכימה עם כולם. כאילו אין לי דעה. באמת חקרתי לעומק את הנושא ותמיד תמיד כשיש מחלוקת בין אנשים קודם כל אני אף פעם לא מתערבת כי מפחדת , וב׳ - בראש שלי אני חושבת עם מי אני מסכימה יותר ואין… מסכימה עם כולם תמיד מצדיקה את כולם בראש שלי. וזה דופק אותי אין לכם מושג כמה. זה דופק לי את הזוגיות כי יוצא שכל פעם שבעלי מדבר איתי ( הוא הפטפטן שבינינו אני לא מדברת ) אני כל הזמן אומרת אמן לכל מה שהוא אומר וזה בטח סיוט לצד השני. בא לך קצת אינטראקציה אישית בא לך קצת שיאתגרו אותך. ובעלי תמיד מאתגר אותי עם השאלות ושיחות שלו תמיד מחדש. ואני מנסה אבל שום דבר לא עולה לי לראש. משהו דפוק אצלי בחיי אני מנסה להחכים אבל כנראה שזה לא ישתנה כי אני עובדת על זה המון זמן. ובסוף אני מגיעה לשיחה עם בעלי מפחדת כי אני יודעת שהוא מצפה שאני יענה משהו חכם שאני לא רק יגיד כן תכלס כן אתה צודק. גם כשהוא עושה בדיחות אתן מכירות שיש אנשים שמשלימים את הבדיחה ואז צוחקים ביחד ? אז אני רק צוחקת וזהו. אני יודעת שאני נשמעת קשה עם עצמי אני יודעת שיש בי דברים אחרים טובים אני לא רק יורדת על עצמי אבל אני חושבת שזה אחד הדברים המהותיים ביותר בחיים. שלא תבינו אותי לא נכון אני לא ביישנית.. פשוט אין על מה לדבר אם לא מטעינים אותי. צריך לתפעל אותי וזה נוראי. אני על סף גירושים בגלל זה כל השאר בזוגיות הולך מצוין אבל לצערי זה כל כך הבסיס שאין ריגושים אין מה לצפות איתי

זה לא נשמע לי עניין של חכמה, את נשמעת מאוד חכמה. נשמע לי משהו נפשי יותר. יכול להיות שאת נלחצת ולא עולה לך משהו לראש באותו רגע? ולגבי העניין שאת מצדיקה את כל הצדדים בריב, זה קורה אצל אנשים שבתור ילדים היו ריבים בבית והם היו צריכים לגשר בין כולם. זה קרה אצלך? או שלא קשור? כשאת לבד עם עצמך יש לך דעות על דברים?

מסכימה ממש עם מה שסתיו כתבה, זה ממש נשמע בעיה של ביטחון עצמי אצלי זה ככה שמדברים אנגלית נגיד, אני יודעת אנגלית אבל שצריכה לדבר בעיקר אם זה מול אנשים או אם מי שדובר את השפה כשפת אם אני נתקפת חוסר ביטחון… נשמע לי שאת ממש בדרך הנכונה, את מכירה את הבעיה, משכילה וצוברת ידע ועכשיו זה רק לצבור ביטחון❤️

כן קורה מלא פעמים שאחרי שיחות אז אני נזכרת בכל הדברים שהייתי יכולה להגיד לשתף ומוצאת את עצמי מדברת עם הקול הפנימי שלי יותר מאשר שאני מדברת עם אנשים בפועל בבית כשהייתי קטנה בחיים לא ישבתי אחד על אחד עם ההרים שלי משתפת אותם ברגשות שלי או משהו זה תמיד נשאר אצלי

יאללה אהובה זה הזמן שלך לטפל בזה ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמך

כן ממליצה על טיפול אני כבר הרבה שנים בטיפול ומאוד עזר לי 🙏 נשמע שפשוט אין לך את הכלים אבל אני בטוחה שיש לך הרבה מה להגיד על דברים את נשמעת חכמה ורגישה 💜

איזה סוג של טיפול ? למי פונים ?

את יכולה לפנות לפסיכולוגית, או למאמנת אישית - העיקר שזאת מישהי שתתחברי אליה ותסמכי עליה והיא תוכל לתת לך את הכלים איך לבנות את הביטחון שלך

אהובה גירושים לא ישפר את זה! אני מאמינה שעבודה עצמית וטיפול מאוד יעזור , בהצלחהההה

מאמנת אישית וקואצ'ית זה רעיון מעולה יש לי חברה ממש דומה בעניין הזה ובאמת זה מציב קצת מכשול. אבל. אם זאת את. וטוב לך עם זה בסך הכל (לא כלפי בעלך אלא עם עצמך..) אז דעתי היא שתקבלי את עצמך. ותאהבי אותך איך שאת. והוא צריך לבחור האם הוא מקבל אותך ואוהב או לא. לפי מה שראיתי בחיי לכל תכונה או התנהגות יש צד טוב וצד פחות. בעלי למשל משימתי ממש. מעולה בבירוקרטיה סוגר דברין מסדר מהר. אבל לתכונה הזאת יש המון צדדים קשים. להיות משימתי גם בזוגיות או בזמנים לא קשורים. יש גבר שהוא רגיש שזה נחמד שהוא מדבר ומשתף וקשר זה דבר חשוב לו ומצד שני הוא נעלב ונפגע מכל דבר וצריך להזהר לידו בדיבור. אני למשל בנאדן מבולגן וזורם ולא סתם בעלי בחר בי.. הזרימה הזאת נתנה לו המון מקום להתנסות ולהשתנות ואני זורמת בהמון מקום שהוא צריך לעצמו מה שלא היה לו בבית שלו.. אבל בדברים אחרים הזרימה והבלאגן שלי מוציאים אותו מדעתו. לכן אני אומרת. צריך ללמוד לקבל ולאהוב את התכונות של השני על כל צדדיהן. לא סתם הוא בחר בך ואת בו. ואני בטוחה שבתכונה המקבלת והמסכימה ולא מתווכחת שלך יש צדדים שבהם זה עובד לו נהדר ויושב לו מצויין. אז דעתי היא שתחשבי אם זה טוב לך ורק לך. ולטפל בעצמך ולהתקדם בחיים זה תמיד דבר נהדר וטוב אז בלי קשר כדאי:)

קואצ'ינג*