חייבת לפרוק!!!! חודש וחצי אחרי לידת קיסרי קשוח. הבןקר שלי מתחיל ב6, כשהוא יושן אני שואבת, שוטפת, עושה אבק, כביסות, כלים, ארונות מטבח, מקרר, חלונות ממש מרגישה שכל הזמן הכל מלוכלך וחייבת לקרצף הכל. אין לי זמן לעצמי לא ללק ,פדיקור, גילוח מי בכלל מדבר על שינה. מזל שיש את בעלי ששומר עליו בלילות ולא נותן לי לקום בגלל שהוא רואה שאני קורסת ולפחות יש לי בערך 4-5 שעות שינה בלילה ומזל שאמא שלי לוקחת אותו פעם בשבוע שאני אשן. הרגעים היחידים שאני מוצאת לעצמי זה בשירותים (גם את הפוסט הזה אני רושמת מפה) כל מקלחת אני בוכה כי אני יודעת שאני תכף יוצאת וחוזרת ללופ של חיתולים,נענועים, בקבוקים, פליטות, גזים וצרחות אימים שגורמים לי לטנטונים באוזניים. אני כל כך אוהבת אותו את העיניי הקופיף הקטנטנות המושלמות שלו והחיוך שלו שהוא רואה אותי. אבל אני מרגישה אמא ואשה כל כך רעה אני לא מצליחה להניק אותו והוא אוכל תמל, הבטן שלי נפוחה מהתפרים ואני מרגישה כמו זומבי מגעיל ומסריח. הגב שלי מתפרק לגורמים מכאבי תופת. מרגישה שאני לא נותנת מספיק יחס לאחיו הגדול. לא מצליחה אפילו להכין אוכל כי אין לי זמן ומזל שאמא שלי מכינה לנו. אני פשוט מותשת נפשית ואין לי יותר כוחות מרגישה שאני כפויית טובה שגם עם כל העזרה שיש לי שאין לאחרות אני צריכה לשמוח ולשרוד אבל לא מצליחה.

לא הצלחתי להבין למה כל יום את מנקה את כל הבית בזמן שהוא ישן במקום לתת לעצמך מה שאת צריכה? ברור שבמצב כזה תקרסי לא משנה כמה עזרה תהיה לך מסביב. תתני לעצמך לנוח ותשקיעי בעצמך לפני שאת משקיעה בבית, אחרת לא תוכלי לתת לאף אחד שום דבר..

וואיי מהממת שאת! אני יודעץ מה זה קיסרי קשוח מאוד וגם לי לא הלך בהנקה וכולם סביבי נלחמו איתי על גבול הלריב ריתי שאני אניק והגוף שלי קרס וכאב וכמה שניסיתי לא הצליתי ופשוט החלטתי שאני עושה טוב לעצמי והחלטתי שזה בסדר לא להניק והכל טוב , הרבה תינוקות גודלים על תמ"ל ויוצאים תקינים אז הכי חשוב שאני אהיה שמחה כי אחרת מה זה עוזר שאני אתפרק למטה .. שולחת לך חיזוקים והחלמה מהירה ומזל טוב

אלמונית, אני מנקה כל הזמן בגלל שאני מרגישה שאני לא מצליחה בשום דבר שלפחות לנקות כן מצליח לי. והבית לא יכול להמשיך להיות זבל יש פה עוד אנשים שגרים חוץ ממני.

דנדוש ומולאן תודה על המילים החמות❤️ באמת לפעמים זה כל מה שצריך לשמוע שלא רק אני עוברת את הסיוט הזה

את גיבורה ❤️