היי בנות, ילדתי לפני חודש וקצת ובגדול אני די לבד מדי פעם באה אחת האמהות פעם בשבוע בלחץ וגם זה לא אז יוצא שהכל ״נופל״ עלי כי בעלי חוזר אחהצ מהעבודה ואז מתחילים הויכוחים של אני עיפה תעזור לי קצת קח אותה הוא מנגד עייף מהעבודה ונשארת בסוף אני מול היצור הקטן והאומלל הזה עם תחושת כאב בשבלה של למה ההורים צריכים לריב מי יהיה איתה? למה לא רבים על זה שרוצים להיות איתה יותר? אלא על זה שרוצים להיות לבד? כמה אנוכי ומגעיל זה? מרגישה ככ רע עם עצמי בגלל זה זה תמיד מרגיש לי ככ נורא הויכוח הזה כי נולד לנו פלא קטן ובמקום לחבק את זה אנחנו רק מתווכחים מי יקח אותה כמו איזה נטל

גם אצלי זה קורה..מזדהה עם ההרגשה שלך תדעי שאת אמא מקסימה וגם את זה הקטנה מרגישה את הנתינה והאכפתיות שלך כלפיה❤️ אני עשיתי עם בעלי תיאום ציפיות מה אני מבקשת ממנו על מנת להקל על עצמי,הגברים צריכים להבין שלשבת לגדל ילד בבית יותר קשה גם פיזי וגם נפשי,מלצאת לעבוד עם כל הכבוד לפרנסה

ברור גם אנחנו עשינו את זה. מפה ועד לליישם את יודעת.. שמיים וארץ

זה ממש ממש לא אנוכי ומגעיל! זה אנושי וטבעי. להיות עם תינוק כל היום לפעמים יותר קשה מלצאת לעבוד. את לא מתקשרת עם אנשים, את מתמודדת המון עם בכי, את סביב הטיפול שלא בלי הפסקה כל בן אדם שפוי היה משתגע ככה כל היום. כשבעלי מגיע מהעבודה דבר ראשון שאני עושה זה יוצאת לקפה וסיגריה והוא עם התינוק. ככה יש לי כמה דקות לעצמי ואחר כך עושים תור תור (כמובן אם יש משהו אז מתחשבים) עם ההאכלה, החלפה, הרדמה וכו

הטיפול שלו*