הבת שלי בת שנתיים מאוד מפונקתתתת ברמה גבוה מאודדדד אוף זה סיוט אין לה גבולות כל דבר רוצה אחרת בןכה בלי סוףףף ורק דבוקה אליי אוף מה עושיםםםם

מתחילים להציב לה גבולות

אם תתרגשי מכל בכי זה לא יעזור ויהיה לך יותר גרוע

היא במסגרת בגן היא ילדה טובה

תציבי גבולות ואל תוותרי. תדברי על כך עם בן זוגך כך שתהיו מתואמים ותדעו לא לשבור אחד לשני את המילה. היא תבכה וזה בסדר, עד שתלמד שאמא אומרת לא היא מתכוונת לכך ולא משנה כמה תבכה זה לא יעזור לה.

זה גיל כזה של הרבה התמרדות רוצים הכל לבד להרגיש שהם גם מחליטים על עצמם אז הכל עניין של איזון מצד אחד חשוב לשים גבולות שתדע שיש דבר כזה, שיש דברים מסוכנים , שלא הכל אפשר ולא תמיד זה הזמן להכל אבלל מצד שני לדעת לשחרר בדברים אחרים , לתת יותר להתלכלך אם רוצה, לתת יותר אפשרויות בחירה, נגיד אם בסדר יום יש מקלחת ואז זמן פנוי אז לתת לה לבחור "את רוצה קודם להתקלח או קודם לשחק?" שתרגיש את העצמאות ושנותנים לה לבחור ולהחליט על עצמה ושזה לא משבש את היום דבר שני , לנסות פחות להשתמש בדיבור בדברים שלילים כמו "אסור" ו"לא" כי זה יוצר אנטי , זה טבעי אצל כל בן אדם להפוך את זה לחיובי- "עכשו מאוחר בשביל עוגיה, מחר תוכלי לקבל" כאילו לשנות את הגישה לחיובית ויותר משחררת אבל במקומות שמתאימים לך דבר שלישי אם בוכה, זה בסדר לתת לבכות, לא לנסות להשתיק את זה עם מוצץ או להסיט את הרגשות למשהו אחר, כי זה יוצר מצב של אגירת עצבים ותסכול ואז בפעם הבאה זה משתחרר וכפול! מאוד חשוב להיות שם בשבילם, רק לשבת, להקשיב , לחבק אם צריך, להכיל, להבין אותם ולהגיד להם שאנחנו מבינות, "נכון, זה מאוד מתסכל אני ממש מבינה" זה עוזר להם לפרוק את כל התסול ואז משם להתגבר על זה ולהתחזק זה לא קל לשנות את זה , וזה לא קורה ביום אבל מאודדד עוזר לילדים כשהם מרגישים שמקשיבים להם ונותנים להם את המקום שלהם להחליט ולפרוק, וזה יוצר הרבה פחות תסכול

ילדים זה לא מלחמה, זה הרבה אהבה והבנה ואם תכנסי איתה ראש בראש תקבלי ככה בחזרה ילדה יותר מתוסכלת ויותר מתנגדת

תודה אחת ❤❤❤