בא לי לפרוק קצת… קשה לי בלילות כשאני הולכת לישון :( כשאני מניחה את הראש על הכרית ומסתכלת על הקטנה שלי שישנה עמוק הלב שלי מתמלא בדאגה ואני מרגישה ממש מועקה. עולות לי מחשבות על הגרוע ביותר, רק שלא יקרה לה משהו בלילה חס וחלילה. וכמובן שאני עושה הכל בטיחותי ומשכיבה על הגב בלבד וניא עם שק שינה אז שום שמיכה לא תגיע לה לפנים אבל אני עדיין מוטרדת כל פעם לפני שהולכת לישון וממש קשה לי ככה לחיות :(

את עושה את ההשתדלות שלך ועושה את כל מה שאת יכולה בשבילה, תהי בטוחה בעצמך, לדאוג יותר מידי לא יעשה לך טוב וסתם יגמור לך את הכוחות💓

מהממת אחת זה כמו שאיך שמגיע ערב עולה לי מין מעקב שקשה להסביר כנראה שהדאגה הזאת בוערת בנו באופן טבעי ולא נותנת לנו שקט נראה לי שאנחנו צריכות להתמסר לזה ולהבין שזה פה כדי להישאר

מועקה*

לולית צודקת 🙌🏼❤️

מאמוש את מהממת, ואת אמא. וזו דאגה של כל אמא לא בושה להתייעץ ואולי לקחת רסקיו (טבעי לחלוטין) לפני השינה, את חייבת כוחות כי דאגות תמיד יהיו, אבל את צריכה לשדר לה שאת רגועה וככה היא תהיה רגועה 🤍 היא גם קטנטונת אל תשפטי את עצמך, ככל שהזמן יעבור זה ישתחרר, אל תשקעי למחשבות שליליות. חיבוק 🤍

תודה אהובות❤️

וואי אני בדיוק אבל ב-ד-י-ו-ק ככה, הילדה בת שבוע עכשיו, ואני פשוט לא יכולה להפסיק לבכות מדאגה. אשמח לשמוע מה איתך אחרי חודשיים 🙏 מחכה שהיא תגדל שאולי יעברו לי קצת החרדות

רותם אהובה זה עובר ומשתפר יש קשיים ואתגרים בכל שלב אבל לאט לאט את תלמדי אותה ואת הצרכים שלה והכל יהיה פשוט יותר, גם בימים קשים

הייתי גם בחרדות איומות, כל המזו הרגשתי רע ולחץ לא נורמלי ולאט לאט זה פחת היום הילד בן 4.5 חודשים

תודה מאמית, אני שמחה לשמוע ❤️🫂

הי רותם אהובה שלי כבר בת 4 וחצי חודשים ככל שהם גדלים זה משתפר כמובן לא נעלם, כי זה חלק מלהיות אמא אבל זה כבר לא מועקה כזאת גדולה

זה גם חלק מההורמונליות של אחרי לידה ככל שהלידה מתרחקת והתינוק גדל ונהיה עצמאי ופחות עובר החיים משתנים לטובה