אחרי לידה עם ניו בורן בן שבועיים, בדכאון נורא וממש פגועה מבעלי❤️‍🩹 אני בת 22 אחרי לידה ראשונה גרה עם חמתי באותו בית אבל בקומה נפרדת היא כן עוזרת לי אם זה לקלח אותו או לשים עליו עין שאני מתקלחת אבל כל היום אני לבד בדירה שלי למטה בדכאון קשה בוכה כל היום מרגישה לא טובה, מרגישה לא מספיק, הבייבי שלי סובל מגזים הוא כל היום על הידיים שלי קשה לי נורא, תוך כדי ריב עם בעלי הוא זרק לי משפטים כמו : יש לך את כל העזרה שבעולם ואת רק מתלוננת שקשה לך את בכיינית כל היום בוכה ומתוסכלת יש לך תפקיד את אמא תתמודדי.. נורא נפגעתי ממנו אני לא מפסיקה לבכות + התינוק על הידיים שלי תוך כדי מציינת שבעלי אוהב אותי נורא ואני אותו הוא בדרך כלל תומך ומכיל יצא ממנו היום שד אני כולי הורמונלית ובוכה ממש מאז הלידה לא אכלתי כמעט אולי כל יום משהו קטן בשעות הצהריים מרגישה על הפנים ולא יודעת מה לעשות .. לא ישנה גם ככה אבל להיכנס למיטה ככה פגועה נורא מאוכזבת ומבואסת ממנו…

אחד אחד הסיפור שלי , זה עובר יפה שלי אני חודש אחרי לידה ואני יכולה להגיד לך שזה עובר , השבועות הראשונים קשים, הסיפור שלך בדיוק בדיוק כמו שלי אני גם גרה עם חמתי בקומה נפרדת והבן זוג שלי כל היום היה למטה עם חברים ולא היה פה וזה…. זה יעבור תני לו לעקל שיש לכם תינוק והכל יהיה טוב, ואת אמא טובה וחזקה אל תחשבי שלא!♥️

אל תשכחי שאין על אמא בעולם♥️♥️

יאהה הלידה ראשונה זאת חגיגת ריבים על כל דבר😉 אל תדאגי הכל יהיה בסדר. תראי אני יגיד לך תכל'ס גם אם בעלך צודק יש דרך להגיד את הדברים בטח ובטח לאישה שאחרי לידה! תדברי איתו ותסבירי לו ככה זה גברים אם לא תגידי לו הוא בחיים לא ידע ואת מצפה שהוא ינחש או יבין. הכי פשוט תגידו דוגרי. . . אני אמרתי לבעלי "אתה לא יכול להגיד לי איך אני מרגישה" (קשה לי, רע, כואב) ואז נפל לו האסימון😄. . . גם אם יש לך את כל העזרה שבעולם (וזכית) עדיין הגוף שלך עבר טראומה בעיקר בלידה ראשונה. אתם צריכים למצא דרך לדבר אחד עם השנייה, את תתעלמי ממה שקרה תשבי ותדברי איתו על זה ותגידי לו שנפגעת ושהוא מכיר אותך לפני הלידה והוא יודע שאת לא כזאת בכיינית ומתוסכלת היית הרבה יותר פעילה וחיובית. תהני מהחופש שלך שכחת מה היית אוהבת לעשות ואם אין לך כוח תראי איזה איזה משהו שישמח אותך רק אל תערבי את חמות זה אף פעם לא יהיה לטובתך (בסוף)

תלכי להורים שלך לכמה שבועות ותיעזרי בהם… מה שאת מתארת זה הורמונים.. זה עובר.. ובהתחלה הכל קשה אבל אם את לא מקבלת עזרה מבעלך את תבקשי עזרה מהמשפחה.

לא נעים... הוא עוזר בדרך כלל? מטפל בה גם?

קום כל חיבוק גדול 🤍 זו תקופה והיא עוברת! את הורמונאלית, חסרת שעות שינה ומותר לך להרגיש ככה! אל תהיי שיפוטית כלפי עצמך... תעזרי ככל שניתן בסובבים אותך 🙏 לגבי הגזים, אין סיבה שהילד יסבול, תני לו משהו נגד גזים... ולגבי בעלך, אני רק רוצה להזכיר שגם הגברים חווים משבר סביב הלידה. זה נכון שאין מה להשוות בין החוויה שלנו לשלהם אבל אל נשכח שגם לגברים זה משבר...

חד משמעית התקופה הזאת עוברת !!! השבועיים הראשונים היו לי לא פשוטים בכלל, אחר כך הדברים מתחילים להסתדר ונהיה הרבה יותר קל. את תראי ! מחזקת אותך ❤️

את אישה אלופה! לידה זה דבר שהוא לא קל. ועברת אותו! אחרי לידה אנחנו הורמונליות. ולפעמיים לא יודעות מה אנחנו רוצות מעצמנו! תדאגי לעצמך. לי אישית עזר מקלחות לעצמי להתלבש להיות עם ריח טוב להרגיש נקיה. ולא להיות כל הזמן במיטה . החלמה מהירה💖