יש נושא חשוב שאני רוצה לדבר איתכן עליו .😕 ‼️ דיכאון אחרי לידה ‼️ ילדתי לפני 10 חודשים , ואני סובלת מדיכאון אחרי לידה שרק החמיר ומחמיר עם הזמן. 😓 לעולם לא החסרתי יחס , חום ואהבה מהילד , והוא תמיד נקי , מטופל , מטופח . ולעולם לא נתתי לילד לשמוע אותי בוכה , תמיד חייכתי לו חיוך מזויף , כי לא רציתי שהוא ירגיש מה אמא שלו עוברת! אבל כל יום הוא סיוט עבורי. בכי , עצבנות , מועקה קשה , וחוסר סבלנות. בעלי המיסכן סובל נורא,ולא משנה מה הוא עושה לא מספק אותי אני תמיד מוצאת על מה לריב ועל מה לכעוס עליו ( כמובן שזה לא בכוונה ) לי בעצמי רע. לפעמים הייתי מסתכלת על הילד בוכה, ובוכה איתו ומרגישה ממש חסרת אונים.( זה עדיין קורה ) ובעלי המדהים תמיד עוזר לי. ( ולפעמים מטפל בילד יותר ממה שאני מטפלת ) היו ימים שלא היה לי כוח להחליף טיטול לאוצר שלי ובעלי קם והחליף לו.. היו ימים שהרגשתי שאין לי כוחות לילד ובאלי להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה😭 כל הזמן האשמתי את עצמי שאני חרא של אמא והלב שלי נשרף מיום ליום . אני בקושי אוכלת ואני לא צריכה את האוכל.. אני מטפלת בילד הכי טוב בעולם אם יש לי כוח ואם אין לי כוח! הוא הדבר הכי יקר לי בעולם ❤️ 10 חודשים שהזנחתי את מה שאני מרגישה ולא טיפלתי בדיכאון הזה , ואתמול קיבלתי אומץ הלכתי לרופאת משפחה והיא נתנה לי טיפול " ציפרלקס " . אני אתחיל לקחת את הכדורים ואני מאוד מקווה שאחזור לעצמי ... לא חייכתי כבר הרבה זמן . 😕 את הפוסט הזה אני לא כותבת כדי לקבל עידוד ורחמים , את הפוסט הזה אני כותבת כדי שאמהות שמרגישות כמוני ירוצו לטפל בזה‼️‼️‼️‼️ זו לא בושה ולא אתן בחרתן להיכנס לדיכאון אחרי לידה‼️‼️ אני לעולם לא התביישתי במצב , אבל כן הזנחתי את המצב. אז אני ממש מבקשת מכן לא להזניח את זה,כי כל יום שעובר זה רק מחמיר ויהיה לכן יותר קשה לצאת מזה💔 אני שקעתי לזה ... לא דיברתי על זה , וחייתי בהכחשה עד אתמול.😔

שולחת לך חיבוק ענק!! 😘 את אלופה ואת תצליחי להתמודד עם הכול תמיד ההתחלה קשה ואחר כך הכול שווה את זה ❤️

תודה על השיתוף! את נשמעת לי מקסימה❤️ גם אני הרגשתי ככה ב4 חודשים הראשונים.. וברוך השם עבר לי. אז אני מבינה לליבך חיבוק וירטואלי🫶🏼

אני שרופה עליייך אהובתי !!! את מלכה ואת האמא והאישה הכי טובה שבעולם! הנסיך זכה בך ואת בו ❤️ אוהבת אותך וגאה בך כל כך ❤️❤️

את מהממת וממש ריגשת אותי בכנות שלך . וזה שהעלת את הפוסט לא מאנונימי מראה כמה את חזקה .. את מלכה ואת אמא לביאה !! שנלחמת ויש לך כוחות מטורפים ואת תצאי מיזה כמו לביאה כי זו מי שאת ..את מעוררת השראה !!

בטיפת חלב עשו לך את השאלון וראו דיכאון איך התנהלו איתך?

פייצי - שיקרתי בשאלון ..

בשאלון הראשון עניתי אמת..כשראיתי שזה מוביל למצב לא בכי מעודד.. בשני עניתי דברים אחרים... מעניין אותי לאן הם לוקחים את זה.. ממש חששתי מרווחה

הכי*

גם אני חששתי מהרווחה, אמרתי לעצמי הם יראו שאני בת 20 ויתערבו לי ..

כבר הביאו לי פתק לרופאת משפחה. לא הלכתי אליה

ושיחה עם מישהי שמתעסקת בזה מטעמם

חיבוק גדול! ציפרלקס הוא קסם, אבל לקסם לוקח זמן לעבוד. לפני שזה הופך להיות טוב זה יהיה יותר גרוע. תכיני את עצמך ואת בעלך לזה. למוח לוקח זמן להתרגל להשפעה ובהתחלה הדיכאון חזק אפילו יותר. וזה נמשך חודש. לא אומרת לך לא לקחת כמובן, זה לגמרי יעזור לך. אולי אפילו כדאי לכתוב את זה בגדול על המקרר לדוגמה, שזה רק תקופת הסתגלות והיא תעבור. אני מבטיחה לך שתרגישי אחרי החודש הזה טוב, וזה לגמרי שווה את זה. את אלופה וכל הכבוד שהחלטת לקום ולטפל בעצמך ❤❤❤

אלופה שאת!! מרגשת!! תעברי את זה כמו גדולה! ( מנסיון של פעמיים דיכאון אחרי לידה)

נפל לך ה👑 מהממת שאת

קודם כל חיבוק את מהממת! ולא טריוויאלי שלמרות הכל את בסבלנות לקטנצ'יק... דיכאון אחרי לידה נובע מחוסר איזון הורמונלי. משהו במח ''זז'' כתוצאה מהלידה. וזה זמני.לפעמים ארוך לפעמים קצר. בכל מקרה - כדורים מאזנים את ההורמונים חזרה - ולכן הכי פשוט וקל להשתמש בהם ולחזור לחיים נורמלים עד שזה יעבור לבד אין בזה שום בושה וחבל על כל הנשים שסובלות לחינם... תודה ששתפת!

מדהימה אחת!!!!

השם ישלח לך רפואת הנפש והגוף שמחה אושר בריאות נחת פרנסה וכל אשר תצטרכי לו מורידה בפנייך את הכובע, על האומץ לקום סוף סוף ולטפל ולשתף וללמד אחרות מנסיונך. בהצלחה וחיבוק ענק

אני פה רק כדי לומר שאת אלופה שיצאת ככה לחשוף את הבעיה בכנות מול כולן! בטוחה שהפוסט שלך יציל כמה נשים שירגישו טוב יותר לדבר על זה ולפנות לטיפול.. ודבר שני - חזרת לא מעט פעמים בפוסט שלך על זה שאת אמא טובה ושאת מטפלת בתינוק ושלא חסר לו כלום... אני רק רוצה לומר לך שאת לא צריכה להגיד את זה בכלל!! ברור ומובן מאליו שאת אמא טובה! יש נשמות טובות שמהצד ירחמו על התינוק ועל בעלך ואני רק אומרת - אל תתני לאף אחד להוריד לך ואל תרגישי רע עם עצמך בהקשר הזה. את חייבת להשקיע את ה 100% בלדאוג לנפש שלך.. אלופה שאת 🧡

אמיצה ומהממת❤️ הלוואי שיעבור לך במהרה והלוואי שבנות אחרות ישאבו ממך השראה😘

חיבוק ענק אני בול כמוך רק שאצלי ההכחשה היתה במשך שנה וחצי, ואח'כ- כשהיה לי את האומץ להבין, התחלתי טיפול (בעיקר פסיכולוגי, דרך הקופ'ח, מישהי מהממת. אני כבר שנה אצלה) כתבתי על זה משהו לפני כמה חודשים.. אשתף אתכן (כמו שאמרת, לא בשביל רחמים.. היום אני במקום הרבה יותר טוב ב'ה... אלא בשביל להעלות את המודעות לעניין הזה, ולאיך זה נראה, כדי שבנות יוכלו לזהות את זה על עצמן מיד, ולא אחרי שנה וחצי כמוני, וגם כדי שבנות יהיו חברות טובות, אחיות טובות, ויעזרו למי שיולדת בסביבה שלהן, אם צריך... אני כ'כ ניסיתי להראות כאילו הכל מושלם, הרי ילדתי מלאך, אז השאלון בטיפת חלב יצא כאילו הכל בסדר.. הצלחתי לעבוד על כולן. על המשפחה, החברות, אפילו על עצמי.. אבל זה לא החזיק. זו היתה הכחשה.. אחרי שנה וחצי, כשגיליתי, הבנתי עד כמה...) אז הנה אני משתפת:

באולטראסאונד אמרו לי שיש לי אחד. או לייתר דיוק: אחת. ולא גילו לי שיש לי שניים.. לא מאשימה אותם. הם באמת לא ראו. והם לא יכלו לראות. ''שני גויים בבטנך ושני לאומים, ממעייך יפרדו'' אמרו לה ולא אמרו לי. לא יכלו להגיד. כי לא ראו. כי לא צפו.. אף אחד לא צפה. גם אני לא צפיתי. הריתי בתוכי אור שגדל 9 חודשים, וגם בור עמוק, שנפער לו לאט לאט מתחת לפני השטח. הריתי בתוכי את יצר הטוב, ואת יצר הרע. המלאך שלימד אותה תורה הפך למלאך המוות, שנולד יחד איתה. המוות של נשמתי. המוות של חיי. וכשהיא יצאה לעולם גם הוא יצא. לא ידעתי. ולא זוכרת מתי פגשתיהו לראשונה. זה לא היה בלידה, ולא בחדר ההתאושששות, וגם לא באשפוז. לא היתה ביננו היכרות. הוא פשוט היה שם. היה לי כצל. אני חושבת שלא ממש ילדתי אותו. אני חושבת שהוא עוד נשאר בתוכי. אולי עדיין.. היא רצתה לינוק את חלבי, והוא ינק את נשמתי. את לשד עצמיותי. היא כבר גמולה, והוא עדיין לא... הימים חלפו, האדרנלין ירד, וקראנו לה בשם. התכוננו לרגע הזה תשעה חודשים. קראנו לה, ולא לו. לו-לא תיכננו בכלל לקרוא בשם. לא היה מגיע לו. ולא היה מגיע לי.. היא גָדְלַה, והוא גַדַל. ואני קטנתי, כי הוא גַדַל על חשבוני כמובן. והיא תפחה, ואני הצטמקתי. ורע לי, אבל הוא לא שאל.. והתהלכתי בעולם, בחושבי שכולם יולדות אחת, ואני המופרעת-ילדתי שניים. אני הלא נורמאלית. אני המפונקת. אני הבוכיה.. וכל אישה בהריון שראיתי-גרמה לי לבכות. לבכות עליה. מרחמים. כי ידעתי שאין לה אחת בפנים, יש לה שניים, ולא אמרו לה. בדיוק כמו שלא אמרו לי. אבל משום מה, כל האמהות שסביבי אמרו לי שהיה להן אחת ברחם. ואחת נולדה. ואיפה השני? אצלם-הוא לא נמצא.. זו היתה עבורי חידה גדולה מלהכיל, ולא האמנתי למי שסיפרה לי שילדה אחת. ידעתי שאת השני-היא מחביאה בבית, היה ברור לי שהיא מתביישת בו כמוני.. לא אלאה בסיפורים, רק אומר שבגיל שנה וחצי, ביום העצמאות, מַלְתִי אותו בשתי ידי, הלא מנוסות, כציפורה שְׁמַלַה את בנה במלון, באם הדרך.. וזה כאב הרבה יותר ממה שזה היה אילו הייתי עושה לו את זה בגיל שמונה ימים, אבל אז לא ידעתי לקרוא לו בשם.. הסתובבתי חודש, מ-ה' באייר, יום העצמאות האישי שלי, עם עיניים נפוחות מבכי, וצלקת נפשית עמוקה, שתמיד היתה שם, אבל סופסוף הצלחתי לראות.. מאותו רגע, הבנתי שילדתי שניים: את תמרי שלי-האור של חיי, ואת החושך-שסופסוף קראתי לו: הדיכאון שלי. אני בת 24 ואמא לשניים, תמרי, והדיכאון. וכל אחד מהם לימד אותי דברים אחרים, וכל אחד מהם הפך אותי לאמא, וכל אחד מהם גם מגדיר אותי וגם קצת לא אבל היום היא גדלה, ואני גדלה, והוא קטֵן והיום טוב לי להיות אמא לשניים.

מי שרוצה-יכולה להעביר הלאה את הקטע הזה.. הוא ממש מדוייק בעיניג. לפחות עבורי❤️

היי אהובה, גם לי בילד הראשון היה דיכאון קשה אחרי לידה, ריבים נוראיים עם הבעל כעסים שלי על כל העולם ובמיוחד על עצמי. אני כן מילאתי בשאלון בטיפת חלב את האמת ונפלתי לצערי על אחות מטומטמת שגרמה לי לחשוב שיקחו לי את הילד ואז הגישה לי שאלון חדש ואמרה לי למלא שהכול טוב. לא היה לי טוב... רציתי למות, רציתי להיעלם מהעולם וכל יום התפללתי שתהיה לי מחלה שפשוט תיקח אותי. אחרי כמה חודשים קשוחים הלכתי לפסיכיאטרית שדחפה לי ציפרלקס. לקחתי כמה שבועות, לי אישית זה לא עזר. הדבר היחיד שעזר לי זה לשים את הילד בגן, לחזור ללימודים ולצאת מהבית. עם חברות, עם בעלי פשוט להתנתק לכמה שעות ולחזור להיות אני. אני מקווה שזה יעודד אותך כי לי היה פחד להביא ילד נוסף וכל ההריון השני רעדתי מהמחשבה שאני אכנס שוב לדיכאון. ילדתי ולא הרגשתי טיפה ממה שהרגשתי אחרי הלידה הראשונה, אפילו בייבי בלוז לא היה לי. אבל גם מראש לא נתתי לעצמי להגיע למצבים בהם ידעתי שיהיה לי קשה. אני יוצאת עם חברות, אני עושה דברים בשביל עצמי ואני לא מוותרת עליי. לילדים שלנו מגיע אמא מאושרת וכמובן שהילדים שלי במקום ראשון אבל אני כן מרשה לעצמי לפעמים לעשות דברים לעצמי. שולחת לך ים חיבוקים ומבטיחה לך שהחושך הזה יתחלף באור ענקי, אבל גם מתחננת בפנייך שתתחילי לעשות דברים בעבור עצמך, דברים שאהבת לעשות לפני שהיית אמא. הילד שלך נסיך אבל בשביל להיות נסיך צריך אמא מלכה ❤❤❤❤

אלופה כמה שאת צודקת וצריך לטפל בזה כמה שיותר מהר אני מצטערת שאני מתערבת להחלטת הרופאה אבל גם ללכת לפסיכולג יעזור הרבה יותר לדעתי לא יודעת מה הכדור יעזור בלי שיחות טובות של שורש הבעיה תחשבי על זה שהיה בהצלחה 💖

נעה הכתיבה שלך מרתקת. ריגשת אותי מאוד. בנות כל הכבוד שאתן משתפות. אתן מדהימות.

וואו כל הכבוד לך ששיתפת. אני ממש מעריכה

בנוסף אני חושבת שכדאי לך לצאת בלי הילד. תעשי משהו שאת אוהבת עם חברות או עם בעלך. כדי שתביני שהחיים לא נעצרו עם הילד. אני יודעת שדיכאון אחרי לידה לא דווקא בגלל זה. אבל אני חושבת שיש לזה חלק נכבד. בגלל שהלקום אליו כל הזמן מאוד מתיש ואז אין לך כוח לעצמך, וזה נהיה כבר מעגל שקשה לצאת ממנו. ולכן חשוב לזכור לעשות דברים שיהנו אותך שלא קשורים רק בילד

הכחשתי 7 שנים. ולא הבנתי מה עובר עלי 🤯 חשוב לטפל בזמן❤❤ גאה בך

חיבוק ענק ענק וכל הכבוד מזל שזכינו בבני זוג תומכים ומחבקים ומבינים ♥️

מהממת❤

את מלכה אמיתית 👑

וואו ממש מבינה אותך,,, אני היתי הדיכאון ברמה שחודש הראשון לא הסתכלתי על הילד טבל תקשיבי את כבר 10 חודשים אחרי לידה את חייבת להתאושש אני עד שלא אני עצמי תפסתי את עצמי ולאט לאט ניביתי להסתכל על הכל בשונה ועבדתי על זה, אפחד לא יכל לעזור באמת

ישששש כל כך חיכיתי לשיתוף הזה חיים שלי אני גאה בך הכי הכי בעולם!!!! בדיוק אתמול חשבתי לשאול אותך אם טיפלת בזה ולא רציתי לחפור לך יותר מידי… את מלכת העולם ואני אוהבת אותך!❤️

את תותחית! מהכרות אישית את בחורה חזקה וגם לחזקים יש תקופות, את יודעת לעמוד על הרגליים גם שקשה ❣️ עצם העובדה שאת יודעת לשתף מראה עד כמה את מבינה את עצמך סך הכל את באמת עומדת על שלך כאמא לחיות בהכחשה לא קל איך יבינו איך יגיבו אבל באמת שהרבה עוברות את זה ולא קל לשים את הפיל על השולחן, ברגע שהסביבה מודעת היא גם יודעת איך לעניק לך תמיכה ומי שלא אז בי בי הוא גם לא שם שאת ״בסדר״ אל תזניחי. דיכאון אחרי לידה חמור שלא מטופל יכול להגיע למצב של הפרעה נפשית ואפילו מחלה נפשית ואת זה אני אומרת מהכרות של מישהי שקרובה לנו

את מדהימה!!!

תראו בעצמכן איזה ילד....🥺❤️ מדהים , רגיש , ומאוד מאוד חכם לגילו!!😔 כואב לי נורא שאני לא נהנת מהמתנה הכלכך מושלמת הזאת💔💔 לפעמים כשאני בוכה הוא מסתכל עלי ממש בוהה בי ואני מיד מחייכת שלא ירגיש...

אמאל’ה עשית לי צמרמורות בכל הגוף ! את אלופה אמיצה ובעיקר אמא לביאה!!!! מאחלת לך שתדעי רק ימים טובים עם חיוך אמיתי מהלב והנשמה ! את מההמממתתת ❤️❤️❤️

אני יכולה להזדהות עם התחושות שלך ❣️ גם עברתי ואפילו עדיין עוברת אבל קליל ממה שהיה קורה.. לא קל. אבל לא סתם אנחנו עוברות את זה סימן שיש לנו נפש חזקה ועם קצת הסתכלות על עצמינו נעבור את זה 🙏🏻💪🏻

אהובתיייי לא ידעתי מאחלת לך שתחווי ותראי ממנו רק אושר ושזה יחלוף במהרההה

האם ההרגשה שאני חיה כמו רובוט ומתחרטת שהתחתנתי והבאתי ילדים כי יכולתי למות בשקט או לחיות באי בודד זה נקרא דיכאון אחרי לידה? (חודשיים אחרי לידה שניה) אני בעיקרון מתפקדת רגיל..הולכת נוסעת עושה כביסות ומקלחות...אוכלת שותה ויושנת...

אני גם מאוד אוהבת את תחום האומנות ויש בזה מגוון סוגים..לא יודעת מה הכי מתחברת ומתאים לי ולא יכולה ללמוד מליון קורסים כדי לדעת...ואני ממש מיואשת מהבילבול הזה..🥺

מאמי שלי שולחת לך חיבוק ענק ולא משנה מה עובר עליך למרות כל מה שאת עוברת את אמא מדהימה. בתוך כל התסכול ששחית בו לא רצית לתת לילד שלך להרגיש לא בסדר למרות כל הדיכאון הנוראי את אמא אמא מדהימה שאיכפת לה ופשוט קשה רע או קשה לה מאחלת לך לראות ימים טובים במהרה ולהנות מהמקום שאת נמצאת בו❤️🙏🏼

אני עוד לא סיימתי לקרוא אבל אני ממש מזדהה איתך !!!אני באותו מצב מהלידה בכי עצבים וכאב

וואי חיבוקקק❤❤❤

וגם יותר מ8 חודשים תעדכני אם יעזור לך אני אחרי הלידה הציעו לי כולם אמרו לי תלכי לטיפול אבל הרגשתי כאילו אני אלך שמישהו יטפל בייי ??אבל אולי עכשיו אנסה

את מלכה! יש בך כוחות עצומים ואת לא פוחדת להחשף כדי שנשים ילמדו מה צריך לעשות. זה מראה על חוסר נפשי שיש בך, שבעזרת השם יחזור אלייך בגדול!! את מטפלת בעצמך וזה הכי חשוב שיש ! חיבוק גדול והמון הצלחה!

חיימשלי שולחת לך חיבוק וירטואלי חזק עם תירצי תגידי ויבוא נשב קצת ונדבר משבאלך תהיה חזקה ❤️

מדהימה! נושא כלכך חשוב ומעלה מודעות ממש מזדהה עם כל התחושות שלך אומנם אני לא בדיכאון אחרי לידה אבל כל מה שתיארת חוויתי וחווה גם עכשיו. את אמא מדהימה

תיהיי בטוחה שאת לא הראשונה ובטח לא האחרונה פשוט לך היה האומץ להודות ולדבר על זה ויש כאלה שכנראה שמתביישות או לא יודעות איך להוציא את זה החוצה כל הכבוד על האומץ מאחלת לך שתחזרי לעצמך בקרוב גם אני הייתי במצב דומה חודש אחרי לידה הייתי בוכה בלי סוף היו שואלים אותי מה יש לך ואני עצמי לא ידעתי מה יש לי אבל ברוך השם חלף תנסי לעשות דברים שאת אוהבת והכי חשוב על תוותרי על עצמך ותמיד תזכרי אמא טובה זה אמא שטוב לה חיבוק❤️

נעה כתבת ברמה איזה מוכשרת כל מי שמטפלת אתן עושות לעצמכן את הכי טוב, בעז''ה הכל יעבור במהרה מעריכה את האומץ לדבר ולפתור

חיבוק ענק אהובה יקרה🤍

הוא מרגיש אותך הילד גם אם תחייכי מזיוף

מחזיקה לך אצבעות שהמצב יעבור אני יודעת מה זה דיכאון🙁 זה משהו שהיה לך גם לפני הלידה? אשמח לדעת❤️

קודם כל את מהממת בזה שאת ככה ישרה ופתוחה , אני יכןלה להגיד לך שבערך 4 חודשים אחרי לידה ככה הייתי ופשוט הכרחתי את עצמי לצאת מהבית ולהיות בסביבה מוקפת שזה 90% פתר את הבעיה, אני כרגע חצי שנה אחרי לידה וזה בין הדברים היחידים שעזרו לי לצאת מאיפה שהייתי, לא אשקר שלפעמים שה עדיין תוקף אבל מאוד מהר לעבוד על הראש .. ואם צריך לשים אצל מטפלת פעם פעמיים שלוש בשבוע בשביל שלך יהיה טוב. אז תעשי אתזה! ואני כאן אפ את רןצה לדבר ולפרוק.. אמי ממש חוויתי את מה שאת אומרת פשוט ידעתי לדבר על זה ולא לשמור בתוכי וזה מה שהציל אותי .. לא הייתי ישנה לא אןכלת לא שותה לא מדברת לא כלום.. אז אשמח לדבר איתך אפילו בפרטי ולהיות לצידך❤️

מרגישה בדיוק כמוך, אין לי מילים.

את מוזמנת לדבר איתי גםםם 👆🏼👆🏼

ואייי נעה איזה כתיבה איזה דיוק קוראת ודמעות בעיניים לגמרי זר לא יבין מה אישה עוברת אחרי לידה כמה כוחות נפש צריך כל אמא היא מלכה!!!!!!!! פשוט כך. כי זה הרבה מעבר

מיכל תשלחי לי הודעה אני באמת חייבת לדבר קצת

לא שמתי לב שהגבת לינוי.. תרשמי את המספר חיים אסמס לך

מחבקת אותך יאלופה!! אני שלושה חודשים אחרי לידה ונמצאת בדיוק באותה הנקודה בחיי! את כל הכוחות שנותרו בי אני משקיע אך ורק בילד, אני הכי מאושרת בעולם שיש לי אותו. אבל בתוך תוכי אני העצמי שלי נמצא בחושך…מרגישה שאין לי אוויר כאילו נקברתי בעודי בחיים😞 אחרי שהתגברתי על עצמי ועל הבושה שהייתה בי הלכתי וספרתי במרפאה, דברתי עם עובדת סוציאלית אבל הבנתי שהדיבורים זה לא משהו שיעזור לי…היום יש לי תור לרופאת משפחה🙏🏽

הי אהובה איך את מרגישה היום?