היי, רוצה קצת לפרוק.. אני בחורה בת 22 גדלתי בבית עם אמא דכאונית, אני האחות הכי גדולה. תמיד ניסיתי להיות שם בשבילה ולהבין אותה אבל הגעתי למסקנה שאני לא יכולה לתקן את המצב, נפגעתי ממנה כל חיי, היא הכתה אותי, השפילה אותי והוציאה עליי תמיד תסכול, הביטחון שלי היה ירוד ולא היו לי חברות, פחדתי שמישהו יכנס לבית ויכיר אותה, חיכיתי כלכך להגיע לגיל שאוכל לצאת מהבית הזה ולבנות חיים חדשים, כיום אני נשואה באושר עם בעל מדהים שדואג לשקם אותי מכל הנזק שעברתי, האחים הקטנים שלי נמצאים איתה וכלכך קשה לי לעשות איתה שיחות וידיאו ולשמוע כמה היא רומסת אותם בדיוק כמו שעשתה לי, אפשר להגיד שגדלתי ללא דמות אימהית, לפני כמה חודשים נקלטתי להריון ראשון ויוצא לי לחשוב המון על איזה אמא אהיה, האם הילד שלי יכעס עליי ככה כמו שכעסתי עלייה, אני כלכך לא רוצה להיות אמא כזאת. כואב לי עלייה כל כך כי היא אמא שלי, לפעמים בא לי לצעוק לה אמא אני הבת שלך תהיי אמא תחבקי, תעצימי אל תהרסי, ותמיד הכל נהרס.

את תהיה בדיוק ההפך ממנה כי ככה זה בחיים .. לא תרצי לילד שלך את מה שאת חווית ממנה כמובן שלרעה ואני בטוחה היו באמא שלך גם תכונות טובות תוכלי לאמץ.. אבל יהיה בסדר 💜

שולחת לך חיבוק וככ מבינה אותך!!!!גם לי היה סיפור דומה!!!! בטוחה שיצא לך תינוק מדהים ותראי מלא מלא נחת🤲🏻🙏💗

אהובה ויקרה שכמותך (ואני יודעת שזה נכון למרות שאין לי מושג מי את), את תהיי אמא נהדרת בדיוק בזכות זה שאת מסתכלת בעיניים כנות על הסיטואציה ויכולה לשבור את הגלגל. ילדים מעתיקים את ההורים שלהם כברירת מחדל, אבל אם חשבת על זה ואת יודעת מה את רוצה לעשות- את יכולה לעשות את זה. כמו כן, את יכולה לבקש מבעלך או אחד האחרים, שבמידה וקרה שהתנהגת כמו אמא שלך, מיד יעירו משהו וישימו לך מראה. ככה תדעי מייד לתקן

כלכך מבינה אותך אנונימית יש משפט שמחזק אותי תמיד כשאני מנסה להשוות את עצמי לאמא שלי "בשביל להצליח לא לומדים ממי שכבר הצליח, לומדים ממי שנכשל" זאת אומרת שעברנו מה שעברנו, וראינו את החרא , וזאת ההזדמנות שלנו ללמוד איך להיות אמהות מדהימות שנותנות הכל לילדים שלהן הרבה פעמים נדבקים בנו דפוסי התנהגות שאימצנו מההורים שלנו, אם זאת חרדה או הרס עצמי, חוסר ביטחון, הרגשה עצמית לא טובה, נוקשות יתר או ההפך לגמריי לשחרר יותר מידיי, וממש ממש ממליצה לך לעשות עם עצמך סוג של טיפול, לראות מה גורם לך להתנהג באופן שבו את מתנהגת (זה יבוא לביטוי יותר בגידול הילדים) אם זה חרדתיות, חוסר סבלנות, רגשות אשמה , ולנסות להבין את עצמך, מתי אימצת את הדפוס ולמה התנהגות והאם הוא מועיל? את תראי שברגע שאת תביני את עצמך ואת הדפוסים שלך טוב יותר , זה לא ישפיע עלייך ואת תוכלי לעשות דברים מהלב ובאהבה ולא תהיי מישהי שאת לא רוצה להיות!! בהצלחה❤❤❤

🫂💖

גם לי לפעמים יש את השאלות האלה. אמנם מערכת היחסים שלי עם אמא שלי לא כזאת, אבל יש הרבה מקומות שאני מרגישה קושי גדול מולה ולכן חושבת הרבה על זה שאולי לא אדע להעביר הלאה לילדים שלי את הביטחון שאני לא קיבלתי. לי מאוד עוזר לדבר על התחושות והפחדים האלה בטיפול, זה עוזר לי לעבד את החוויה ואת הרגשות שעולים בי. ממליצה לך לשקול ובנתיים לשתף את בעלך בחששות שלך, אולי הוא יתן לך מענה כלשהו וזה יקל על התחושות שלך. ובנתיים שולחת לך חיבוק גדול!❤️

חיבוקי גדול אמן ואמן 😍😍

אני מציעה לפנות לטיפול cbt כדי לעבד את החוויות שלך ולהעצים את עצמך. לי אישית מאד עזר טרם כניסתי להריון.