פריקה!!! לאמהות אסור להתלונן! אסור להגיד (נגיד למשפחה) קחי אותו אין לי כוח. אסור להגיד דייייי. אני אבהיר שאני אוהבת את הבן שלי אהבת נפש טהורה! אבל תינוק עם גזים זה קשההה 🥴😭😭 יש פעמים שלא משנה מה אני עושה הוא לא נרגע! בנוסף לזה יש למאמי שלי ריפלוקס. (כן אנחנו מטופלים בזה ובזה ועדיין אין קסמים) ואני חד הורית. אמא שלי עוזרת לי היא באה כל יום אבל רוב היום אני לבד היא גם עובדת וגם צריכה להיות קצת בבית. אין לי בן זוג "להוציא עליו עצבים" או להתרפק בסוף היום.. ובכללי לפעמים יש לי מלא רעש בראששש ורוצה רק להתנתק מהכל! או שאני צריכה לצאת וחייבת להכין לו בקבוק לדרך וטיטולים ולארגן את עצמי והוא מסכן בהתקף גזים והורג אותי לשמוע אותו בוכה ושאני נותנת לו קצת לבכות כי חייבת לסיים לכמה דקות אז אני מרגישה אשמה וחרא אמא. שאין לי סבלנות אני מרגישה חרא אמא. שאני לא פוצי מוצי אני מרגישה חרא אמא... אני איזה חודש אחרי לידה דרך אגב.. בקיצור, שלא יהיה לא ברור וחבל בכלל שאני צריכה להזכיר את זה. קיבלתי מתנה הכי גדולה וטובה של החיים שלי! אני אוהבת אותו שיכולה לבכות ויש רגעים טובים וקסומים ומצחיקים ועדיין, זה לא נוגד את כל מה שאני מרגישה

אני יכולה להגיד שהבכור שלי בן 3.5 והוא מצד אחד הדבר הכי טוב שקרה לנו ומצד שני ביום שנולד משהו בי מת. הוא נולד עם בעיב גנטית נדירה מאודדדדד (עוד אחת בעולם) וכל פעם מתווספת אבחנה והקושי הוא עצום. אין שום סתירה בין האהבה לבין הרגשות שאנחנו מרגישות אליהם בגלל הקשיים שהם הביאו. זאת לא בושה ויותר מזה, להודות ולהיות מודעת זה הרבה יותר קל. מאחלת לך ולקטנצ'יק בריאות ונחת. כל השאר יגיע😊

מותר להתלונן ולפרוק וזה בסדר ולגיטימי. את נשמעת אמא מדהימה!