פוסט באסה.. 9 חודשים סחבתי אותו בבטן.. דאגתי לו וכל כך ציפיתי לו... ועכשיו כשהוא כבר כמעט חודש כאן אני לא מסוגלת יותר לטפל בו אני לא מצליחה להרגיע אותו לא מצליחה להתמודד עם כל הבכי הזה ואני כבר מתוסכלת ובא לי שהוא ייעלם...

זו תקופה לא קלה .תבקשי עזרה מחברה או אדם שאת סומכת עליו ולשתף את הקשיים שלך לא לשמור בבטן

זה ממש עצוב שאת רושמת דבר כזה זה עדיין הילד שלך תקשיבי אני גם הייתי לבד אחרי שילדתי ועוד עם התינוקת ועוד ילדה יש לי בת שנתיים וחצי אני גם הייתי במצב שרני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כי טיפלתי בהם לבד עד הערב אבל בחיים אני לא ירשום דבר כזהה אני מודה לאלוהים על מה שנתן לי כל יום

ותיזכרי זאת תקופה שעוברת ה תחלה תמיד קשה

תבקשי מאמא מישהו מהמשפחה שיעזרו לך

נשמע קצת דכאון אחרי לידה אז קודם כל תדעי שזה זמני! את חייבת עזרה על מנת שתוכלי לישון טוב ולאכול טוב ולהתאושש כמו שצריך ולא להתביש לבקש מרופאת משפחה כדור לכמה חדשים שיאזן את ההורמונים האשמים במצב אחר כך מפסיקים לקחת והכל טוב

תנשמי ותרגעי בבקשה, זה התינוק שלך שכל כך חיכית לו הוא חלק ממך היה בתוכך 9 חודשים גם הוא חיכה לראות אותך להרגיש אותך את החום שלך את הקול שלך מגע וריח. הוא זקוק לאהבה שלך ❤️ תאגרי כוחות כי אין משהו שיותר מיוחד מתינוק מהילד שלך שיצא מתוכך מתוך מקום כל כך חם גם לו קשה אפילו יותר ממך. בבקשה תקחי נשימה, שאלה לי אלייך את מניקה? הנקה זה דבר נפלא לך ובמיוחד לו ממש מחבר מרגיע את הנפש.

זה יעבור את תראי את עוד תתבאסי מיליון פעם שכתבת את זה. זה לגמרי זמני אם אפשר לדעת איפה הבעל בסיפור? משפחה יש?

בא לי שהוא ייעלם? 🥺 אמלה עשה לי רע לקרוא את זה.. אני מבינה שאת כנראה בדיכאון אחרי לידה. יש לך עזרה?? תבקשי שיעזרו לך

את חייבת עזרה

עצבן אותי לקרוא את זה האמת. אבל אני מקווה שבנות פה אחרות יצליחו לעודד אותך

זה תקופה לא קלה אבל לאט לאט ובסבלנות

האמת הייתי רוצה לקחת אותו אחרי מילים כאלה, ולהחזיר לך אותו אחרי שתעשי אמבטיה מרעננת, מסאז, פילינג, קצת שקט. אבל זה הילד שלך ועכשיו את צריכה לחיות איתו וזה לא כמו פעם שהיה לך את כל הזמן שבעולם, החיים קצת השתנו הפכת להיות אמא. גם את היית כזו קטנה וגם את היית בוכה ובטוחה שגם להורים שלך היה קשה אבל הנה גדלת והפכת להיות גם אמא. בבקשה תקחי את עצמך בידיים ותהיה רגועה זה יעבור כולנו עברנו את זה בחודש הראשון לכולנו היה קשה.

חיימוש עברתי את זה גםםם קשה לאנשים פה להבין שזה קשוח זה מעבר ככ חד וההיסתגלות לזה אמורה להיות בשניות זה דיכאון אחרי לידה קחי שימי אותו אצל מטפלת כמה שעות ביום תנוחי ואפילו תצאי קצת לבלות מאמינה שתעברי את זה מהרר

מאיפה את? .. אם תרצי אני יבוא לעזור לך עם התינוק..

את כנראה בדיכאון לאחר לידה אל תתמודדי לבד! תבקשי עזרה ממשפחה/חברות/ שכנה טובה ותגשי לקופת חולים שלך שיעזרו לך לטפל בדיכאון יש לזה טיפול אל תזניחי

🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

בנותתתת קצת רגישות!!!!!! וואי כמה שפיטות. אנונימית אהובה נשמע שאת בדיכאון קצת מה דעתך אולי לבקש קצת עזרה מהמשפחה שיעזרו לך כדי שתתרענני טיפה או לבד או עם הבעל ותשלימי שעות שינה? ובנוסף לקבל קצת תמיכה מאחות ליווי הריון/עובדת סוציאלית בקופה?🙏❤️

בתור מישהי שחוותה גם דיכאון לאחר לידה ועבר לה אחרי כמה חודשים אני יכולה להגיד לך שאת בסדר גמור וזה בסדר להרגיש ככה תבקשי עזרה ממי שאת יכולה שיעזרו לך עם הקטן גם אם זה לקצת זמן, קצת זמן לעצמך. תפני לאחיות בטיפת חלב הן יעזרו לך ויפנו אותך לגורם מקצועי, זה לא בושה והכל בסדר.. יש צניחת הורמונים גם אז זה עוד יותר מוסיף. נותנת לך חיבוק ענק! הכל יהיה בסדר גם אם עכשיו זה נראה אחרת🙏🏽🫶🏼💗 תיהי חזקה אהובה ובבקשה תפני לגורם מקצועי שיעזור לך כי אני לצערי לא עשיתי את זה כי התביישתי מאוד.

לא שופטת אותך אבל תסתכלי על האוצר שיש לך בידיים יש אנשים מתחננים לאוצר כזה חד משמעי זה הדבר הכי קשה שיש בעולם אבל יחד עם זו מחכה לך האושר הכי טהור שיש תסתכלי עליו הוא חסר אונים לא יכול לתקשר לבקש או לעשות פעולה בלעדייך סבלנות תנשמי עמוקקק את תגיעי לרגע שכל זה יהיה מאחורייך ותתחילי לחוות את האושר הכי גדול בחיים

אם תירצי לדבר או לפרוק אשמח לדבר איתך ולעזור כמה שאוכל🙏🏽 ארשום לך את המספר שלי במידה ותרצי

באמת קצת רגישות לא לשחק אותה עכשיו יפות נפש כאילו אתן לא מתענגות על כל רגע שהתינוק לא לידכן זה קשה קשה וזה מביא אותך לקצה שלך תאמינו לי שהיא לא רוצה לרעת התינוק שלה היא פשוט אמרה מה שאני בטוחה שהרבה חושבות ברגעי קיצון בראש כולנו מתגעגעות פתאום להריון לשקט לשינה שלנו זה לא בא מתוך כעס על התינוק אלא תסכול עצמי על עצמנו של למה אני לא מסוגלת לעזור לילד של עצמי למה אני לא מסוגלת להרגיע את התינוק שלי זה ממש לא חייב להיות דיכאון אחרי לידה אני בטוחה שהפוסט הזה נכתב ברגע מאוד קשה ומייאש ולך אהובה את אמא טובה את מסוגלת להתמודד תמיד תזכרי שהוא לא מנסה לעשות לך חיים קשים הוא בוכה כי גם לו כואב אני בטוחה שזה מתסכל אותך אם את מרגישה בחוסר יכולת לטפל בו או לא רואה בזה אפילו טעם תפני לבקש עזרה יש המון גורמים שיכולים לעזור לך אבל תאמיני לי שכולן עברו מה שאת עוברת כרגע הקושי שלך מובן והגיוני אני בטוחה שאחרי כל הבכי כשהוא נרגע את מסתכלת עליו במבט מאוהב ולא מבינה איך לפני רגע רצית פשוט לעזוב את הכל ולהעלם משם

לא לתת ביקורת, רק לא לתת ביקורת. היא רשמה את זה כי היא זקוקה לעזרה מקצועית, זה נשמע לי בהחלט דיכאון אחרי לידה, אבל במצב כזה צריך לתת מילים חמות!! לא משנה מה היא חווה ומה היא מרגישה ואיך היא מבטאת את עצמה כלפי זה.

זה מאוד הגיוני מה שאת מרגישה כמעט כולן עוברות את זה בהתחלה החודש הראשון קשוחח אבל זה עובר פתאום הם גודלים ונרגעים כרגע תנסי לבקש עזרא כמה שאת יכולה

קודם כל…חיבוק גדול💜 את לא שונה מאף אחת, הרבה לא מדברות את זה פשוט.. ואת תעברי את התקופה הזאת כמו גדולה, למרות שעכשיו קשה לך לראות את זה קורה.. כולנו עוברות את זה וטוב שאת משתפת. תלמדי רק לבקש עזרה זה לא בושה וזה יעזור לך מאוווד לקבל כוחות מחודשים. אפילו עזרה לקצת היא עזרה גדולה עבורך.

חיבוק♥️

על תדאגי יפה שלי אני מבטיחה לך שזה יעבור גם אני הרגשתי ככה הוא עדין קטן והבכי זה כי הוא זקוק לך תחשבי כמה הוא היה מוגן בתוך הבטן שלך ופתאום הכל מוזר וגדול . ובנוסף מסכן הקטני סובל ממש מכאבי בטן בגלל הגזים. תזכרי שיש לו רק אותך והוא חסר אונים בעולם הזה . הוא זקוק לך! אני בטוחה שאת לא מתכוונת למילים האלה ואת לא באמת רוצה שהוא יעלם . תעצרי רגע תנשמי ובכי חשוב תיהי רגועה תזכרי שהוא מרגיש אותך ואם את לא רגועה הוא לא רגוע. ותכף עד עוברת את התקופה הזאת גיל חודשיים זה יהיה לך הרבה הרבה יותר קל מבטיחה. בכל מקרה לא להישאר עם התחושות האלה לבד תשתפי את הבעל/אמא/אבא בטוח יעזרו לך בהצלחה❤️

ותכנסי לאינטרנט תכתבי על בייבי בלוז זה בידיוק מה שאת מרגישה וזה ממש לא אומר זאת בדיכאון!

החודש הראשון הכי הכי הכי קשה! את לא לבד השינה (שלא ממש שינה, לא שלך ולא של הניו בורן), ההורמונים בשיאם! בכיתי יומיים כי כאב לי הלב שהוא היה לבד בחושך בבטן 9 חודשים ועכשיו הוא כל כך זקוק לי וצריך אותי איתו ממש). ההחתלה, הברית , החיסונים , הגזים, האוכל , לא להבין איך להקל עליו או מה הוא רוצה בכלל. בטח עם הבעל לפעמים נרתע בעצמו ואז לא משתף או אוזן קשבת. אנחנו עוברות שינויים חיצוניים והבטן והחזה דולף, והנשירה , ובדכ לא מאופרות ובמצב פיגמה כל היום , מתעניינים רק איך הבייבי ולשלוח תמונות שלו בלי באמת להבין את הכאב והצרכים שלך. בנימה זו תתעודדי !!!! זה רק משתפר משבוע לשבוע, את נהיית אימא מנוסה ומופלאה , שיש טעויות , כמו לכולנו אבל הכי חשוב שיהיה לך מישהו/י לפרוק ולשחרר ככה תביני שאץ לא לבד! והכל סבבה בעיתו ובזמנו. תעזרי ותשתפי את הבעל שלא יחשוב שאת וונדר וואמן (מנסיון ברגעי אמת זה לא כזהה מוערך) ועדיף לך להגיד לו אני יוצאת שעה שעתיים לנוח עם חברה / אמא . תהיה עם הבייבי . לכי תתפנקי לק ג׳ל ,בית קפה, תקני לך איפור חדש/בגד. מה שיעשה ל-ך! טוב

תודה רבה לכן מחמם את הלב לקבל את התגובות שלכן אני באמת רשמתי את הפוסט מרגע קשה של תסכול אני אוהבת את הבייבי שלי ולא אעזוב אותו בחיים אני באמת צריכה ללמוד לבקש עזרה מהסביבה שלי.. אני פשוט מרגישה שאני לא סומכת על אף אחד חוץ מעצמי...

קודם כל את לא לבד... מבינה ממש את הרצון לא להיות עם התינוק... לגדל ילדים זה קשהההה זה מעייף, מתיש, מתסכל... זה לופ אינסופי של דאגה וטיפול בתינוק בלי שניה לעצמי. אז חשוב לי להגיד לך 2 דברים. 1. זה לא הופך אותך לאמא פחות טובה, זה פשוט אומר שאת אמא. וכן, תסכול ויאוש זה חלק מהחבילה... (ומצד שני יש גם המון אהבה ושמחה 🥰) 2. את חייבת לדאוג גם לעצמך, בתוך הזמן שאת כל הזמן שמה את טובת התינוק לפני הצרכים והרצונות שלך תמצאי לך מידי פעם "חורים" שהתינוק יכול לחכות שניה כדי שתכלי לשירותים, לשתות קפה בנחת. וכן, גם אם הוא בוכה כמה שניות לא יקרה כלום...

יקרה את בדיכאון אחרי לידה תופעה טבעית לחלוטין תשתפי את הקרובים שלך בהתמודדות שלך ותפני לעזרה מקצועית(אפשר גם דרך טיפת חלב) זה לא בושה!! רוב הנשים אחרי לידה מתמודדות עם זה. בהצלחה!

ואי בנות חלק מהתגובות פה שופטות וזה הדבר האחרון שהאמא הזאת צריכה במצבה.. תשפיטה והביקורת המיותרת הזאת. את נורמלית!!!! מלא מרגישות כמוך!!! גם היענו אמהות מאושרות שכל היום מעלות סטוריז עם עגלות בשמש.. קאט זה בולשיט! ניו בורן זה קשוח רצח! ילד ראשון זה קשוח רצח! זה סטירה מצלצלת למציאות את אוכלת כאפה בעלך אוכל כאפה כל העולם שסביבך מתערער וכן יש גם ימים קשים שמרגישים שאי אפשר להתמודד יותר, מפקפקים ביכולת שלי לתפקד כאמא וביכולות האמהיות בכללי וגם לי היו ימים כאלה בשבועות האחרונים למזלי היו סביבי נשים מנוסות שדאגו לנרמל את הסיטואציה ולומר לי שזה טבעי! זה ישתפר את אמא מעולה.. עם הזמן כל זה יעבור אני מבטיחה לך

וכל מי שרושמת לה דיכאון אחרי לידה כשלי אמרו יש לך דיכאון זה רק עצבן אותי יותר כי כל בנאדם גם אחד שלא ילד ובלי הורמונים היה נכנס לדיכאון אם לקחו לו תחיים את השגרה ויש לו תינוק צורח בידיים 24/7 ברור שאם זה ממשיך ולא עובר ומחמיר לטפל ושעה אחת קודם אבל את עדיין לא שם

פוקהונטס, צודקת.

מאיפה את?? אולי נוכל לבוא לעזור לך? גם אני לא סומכת על אף אחד אבל כשצריך ואת מרגישה בדיכאון אז את חייבת לשחרר

אם עכשיו את לא מסוגלת מה יהיה כשהוא יהיה קצת יותר גדול? ותעברו דברים קצת יותר מורכבים? תשלחי לאימוץ? לא נכון? את ציפית לו את אמא שלו הוא תינוק הוא תינוק גם בעוד חודש ובעוד חודשיים זאת תקופה תינוקות בוכים הוא עדיין לא מבין בכלל שהוא לא ברחם תאספי את עצמך ואת כל הכוחות שנשארו לך תרגעי ותהיי שם בשבילו הכל עובר והכל חולף

ואו תגובה נוראית… פשוט אל תתייחסי לתגובה הזאת כל תקופה והקושי שלה

אמא של נינית מה נסגר איתך? שמעת פעם אישה לאישה מלכה? ואת עוד אמא! קצתתתת אנושיות! היא אמא מדהימה בפני עצמה שלא תעזי להוריד ממנה ולתת לה הרגשה חרא במקומך אני מוחקת את התגובה ועושה חשבון נפש עם התגובות שלך.

מיכל נשמה קודם כל תרגעי ושתי כוס מים קרים דבר שני אמא שאומרת על התינוק שלה שהיא רוצה שהוא יעלם וכותבת את זה מאנונימי כנראה שיש לזה סיבה כפי שהיא תיארה לא משנה כמה המצב מתסכל וקשה קצת פרופורציות זאת תקופה קשה שעוברת על כל האימהות באיזה שהוא שלב בחיים ועוברים את זה זה בסוף יכשל אותה למצוא כוחות שהיא לא חשבה שהיא הכירה התגובה שלי לא מגיעה ממקום רע אבל ילד ובייחוד תינוק זה דבר שצריך להתכונן אליו נפשית והמון לא עושות את זה ונתקלות בקשיים בסוף יש פה תינוק. ובמקום ללטף את האמא במילים יפות ואישה לאישה מלכה וכל מיני סיסמאות תנסי להכניס באמא גם קצת פרופורציות הכל טוב

אל תדאגי אני שותה יופי יופי מספיק מים תודה על העצה. את השיפוטיות שלך תשמרי לעצמך יום טוב ואני בטוחה שהיא לא מתעללת בתינוק הזה כאילו לא יודעת מה ואם הבחורה כן צריכה דווקא תמיכה? למה את יודעת מה עובר עליה בכלל?