אני כבר הבנתי מה אני צריכה לעשות נפל לי האסימון אני, שכל הזמן חשוב לה שדברים יעשו כמו שצריך בבית, שצועקת כל ערב שהילדים ילכו לישון מוקדם , שצועקת כל בוקר שהילדים כבר ילכו לגן שמתעצבנת על חוסר כבוד לאוכל, על זלזול בדברים בבית, ממילים לא יפות שהם מוציאים מהפה לעומת בעלי - שלוקח לו המון המון זמן עד שהוא מתעצבן אדיש יותר ממני סבלני יותר ממני ואני מזיקה לעצמי בעצבים האלה עם כאבים בחזה כבר למה אני צריכה את זה? אני מחליטה להיות אדישה לא מתעצבנת יותר לא אכפת לי יותר מתי ילכו לישון לא אכפת לי יותר מתי ילכו לגן אני מאמצת את השיטה שלו ושהוא יתעצבן במקומי שהוא יצעק שהוא יאבד את העשתונות הרי שיחות איתו לא עוזרות הוא לא מבין מה אני אומרת הוא רק נוזף בי שאני עצבנית וצועקת כל הזמן אז יאללה, מעכשיו אתה תתחיל לצעוק ושיהיה לך בהצלחה!

לא צריך לצעוק בשביל לגדל ילדים. זה בסהכ יביא עוד דור שבשביל להשיג דברים משתמש בכוחניות וצעקות. יש טיפול לזה ואפשר לגדל ילדים אחרת כמו שלגננת אסור לצעוק על ילד גם להורה אסור לצעוק על ילד

כנראה לא הבנת מה שכתבתי. לפעמים כדי שדברים יעשו בבית צריך להרים קול ואני מתעצבנת לוקחת ללב כל דבר אז נמאס לי ואני לא מתעצבנת יותר

יש לך ילדים ? את רוצה שהם ילכו לישון בשעה מסויימת והם עושים לך דווקא ? את רוצה לצאת בבוקר מהבית ואת ממהרת והם בכוונה לא זזים? לא מכירה פיתרון אחר אבל הפיתרון של בעלי זה אדישות אז אאמץ את זה

ליטל אין לי עם מי לדבר !!!!! הילדים כל יום הולכים לישון ב10 בלילה וקמים מאוחר ומאחרים למסגרות ואני לא מצליחה כבר לעשות את זה לבד!!! היחידה שמתעצבנת פה זה אני ובסוף אני חוטפת ממנו על הראש למה אני כועסת נמאס לי

אני נראלי דווקא כן מבינה תסיטואציה אם היא לא תעשה את זה הבית ייצא משליטה לגמריי כי בעלה מנטרל את עצמו. לדעתי להיות אדישה לא יחזיק לך הרבה זמן כי זה לא באופי שלך סתם תתפוצצי מבפנים ובסוף תתפוצצי גם בחוץץ מציעה לך להכניס את בעלך לתלם שיתחיל לקחת פיקוד לפחות על חלק מהדברים אין מה לעשות את לא יכולה לספוג הגל

הילדים לוקחים דוגמא כניראה מהאבא …או שתעוררי אותו איכשהו או אולי תפני ליעוץ בחינוך הדברים האלה כי את צודקת זה ממש מתסכל שלא שמים עליך והבעיה כניראה שהילדים רואים איך האבא מתנהג אליך ומאמצים את השיטה לא להקשיב לך *לפי דעתיי כן לא שאני יודעת בוודאות או משהו …חיבוק מרחוק ❤️

בעלי לוקח שליטה על דברים ומתפקד המון יחד עם זאת בחלק מהמקרים הוא מזלזל, לא מקפיד וזה מתסכל אותי אם אני לא אתחיל לטפטף בשעה 7 בערב שמתחילים להתארגן לשינה הוא לא יקום מהספה וגם אז, הם הולכים לישון בשעה 9-10 אם אני לא אתעצבן בבוקר ואזרז את הילדים הם יגיעו למסגרות ב10 וגם כשאני מזרזת הם מגיעים ב9 אנחנו רבים על הדברים האלה המון ונמאס לי אני לא מסוגלת לארגן את כל הבית בבוקר לבד כשהוא עדיין במיטה ולא מראה סימנים בכלל של לצאת ממנה וגם לא מבין למה אני מתעצבנת אז למה אני צריכה להרוג את עצמי? שיחות איתו לא עוזרות שנים של שיחות ולא יוצא מזה כלום

טליה הבן הגדול שלי בוודאות לוקח ממנו דוגמא

ואייי אנונימית ממש מבינה את ליבך גם אצלי זה ככה בעלי אדיש למות...ואני יותר מהירה ומתקתקת וגם יותר עצבנית.... בני כמה הילדים שלך?

7, 5 ותינוקת קטנה

אם אפשר הצעה כי באמת חבל על העצבים והבריאות שלך - למה שלא תנסי בדרך של משא ומתן עם הילדים? זאת אומרת , אני מאמינה שיש דברים שהם רוצים / צריכים /מצפים ממך בדיוק כמו שאת מהם ואולי את פשוט יכולה בשקט ובנועם לדבר איתם ולהסביר שכמו שלהם חשוב א,ב,ג לך חשוב א,ב,ג שלך ותלמדי אותם את עניין ההדדיות. אם לא יקרה מה שאת רוצה - לא יקרה מה שהם רוצים. ככה פשוט . בשקט, בנועם ובלי עצבים. עדיף להתחיל עם זה בזמן שלא לחוץ להגיע לאנשהו וככה להתנהל עד שהם יבינו איך הדברים עובדים. בהצלחה!

אני במקומך הייתי מנסה בדיוק ההפך! משחררת את עצמי לגמרי מציפיות שהוא ייקח חלק תרגישי שבאופן זמני את לוקחת את כללל האחריות כמה שזה קשה ותשחררי אותך מהמקום שמתאכזב ממנו כל פעם ממחדש ככה ממצב כזה את יכולה פשוט לשתף אותו כמה זה מציק לך ממקום משתף לא ממקום מבקר ואני בטוחה שממקום כזה בעל שבאמת אוהב אותך ולא מרגיש מותקף ירצה שיהיה לך הכי טוב בעולם הוא יבין אותך ויתבאס איתך ביחד על הילדים הוא ייקח את זה למקום אישי ותראי כמה הוא יעזור לך הרבה יותר ויהיה שותף. תנצלי את האהבה שלו והדאגה שלו אלייך הוא רוצה שיהיה לך הכי טוב מה שמפריע זה כל מיני מגננות חיצונית לדעתי תשחררי אותו מהם וזה יצא לו לבד את תראי. זה הטבע של כל הגברים בעולם

ואוו אחלי ממש צודקת בכול מילה שכתבת

רחלי זה לא פשוט

רחלי ככל שאני חושבת על זה את צודקת אולי זה הפיתרון לא לצפות ממנו לכלום ושהוא יראה לבד כמה קשה לי רק מה אני עושה עם העובדה שמרוב שקשה לי אני מתעצבנת ומרימה את הקול?

זהו שאל תתני לו לראות לבד... את תתאכזבי שוב! להיפך תעשי את כל זה כדי לשתף אותו!!! לשתף אותו בתור חבר שאוהב אותך. אם תתני לא לראות לבד את תאכלי מבפנים ותתאכזבי ולגבי זה שאת מרימה את הקול אז אני חושבת שפשוט תכילי תצמך. אל תכעסי על עצמך כלכך הרבה זה נורמלי וזה בסדר. תנסי אחרי שאת נרגעת להתנצל ולפייס ותראי איך הכל מסתדר