שבוע 12 וקצת הריון ראשון, זאת השנה הראשונה שלנו לנישואין, לפני ההריון היינו כלכך מאוהבים.. היינו שוכבים הרבה, מדברים, ומרגישים כלכך קרובים.. שמרנו נידה וזה מה ששמר בינינו את האש, כשנכנסתי להריון לא הרגשתי טוב, הוא לא הבין נה יש לי, לא רציתי לקרבתו, הייתי עייפה עצבנית וכל רגע הקאתי, שנינו הבנו שזה ההריון וחיכינו בסבלנות, עכשיו אני מרגישה יותר טוב, מקיאה ממש קצת אני מחבקת ואוהבת אותו, אבל מרגישה שמשהו התקלקל.. אני לא מסוגלת לשכב איתו שלא לדבר על נשיקות..ובגלל שאנחנו לא יחד יש מן קרירות כזאת, אני מתרחקת הוא מתרחק, לא יודעים איך לקום מזה.. לא מבינה מה קרה לי, עוד מישהי עוברת את מה שאני עוברת? מרגישה רע עם עצמי..

ממש מזדהה

ברוכה הבאה . הורמונים ,הריון , זה קורה . ברגע שתלדי את תחזרי לאןהב אותו כיאלו אתם ביום של החתונה .. נ.ב רוב הסיכוים הילד/ה יצא דומה לו😜

חח למה שיהיה דומה לו?

אומרים עם את לא יכולה לראות להריח לסבול את בעלך הילד יוצא דומה לו .. 🤪

רשום בהרבה מקומות שבשליש הראשון החשק המיני יורד משמעותית! מעבר לזה שהורמונים משבשים אותנו ולפעמים בואו נושה בזה- אנחנו בלתי נסבלות 🤣 תשתדלי לא לחשוב על זה יותר מידי ולתת לזמן לעשות את שלו

ברור אל תרגישי רע גם אני הרבה פחות רוצה. טרימסטר ראשון שלא נדבר בכלל..לא יכולתי לנשום את האויר שהוא נושם😂 היום לקראת הסוף ומאוהבת בו עד כלות, חשק קיים, מיישמת אותו קצת פחות בגלל הכבדות. הכל טבעי אתם תחזרו לעצמכם(: תנסי ליזום דייטים אומשהו שיחזק את הקשר הרגשי בניכם