רוצה לשתף בסיפור הלידה הבאמת מטורף שלי. יום חמישי בבוקר עולים לבית חולים למעקב הריון של שבוע 41 ומחליטים על זירוז בגלל מיעוט מי שפיר, באותו הערב בשעה 23.00 שמים בלון וביום שישי בצהריים (אחרי 12 שעות) מוציאים אותו ומגלים שהפתיחה 3.5. מכניסים לחדר לידה פוקעים את המים ומודיעים שעד 24 שעות יש לי ללדת. אחרי כמה שעות המוניטור התחיל להראות האטות הרופאים מחליטים שאני לא זזה ונשארת מרותקת למיטה ללא אפשרות לרדת ממנה בכלל, פלוס זה שמכניסים לתוכי מד שמזרים נוזלים כדי שהעובר לא יתיבש בבטן ותוך כדי זה גם חיישן שימדוד דופק של עובר בצורה ישירה ולא חיצונית דרך הבטן (למרות שהמוניטור על הבטן נשאר). אחרי 12 שעות בחדר לידה הגוף שלי החליט שהוא מתקדם לצירים כואבים והחלטתי לקחת אפידורל הגיע המרדים שאל שאלות שמו לי את הדבר המזעזע והנורא הזה והגוף שלי החליט שהוא לא מגיב טוב והקפיץ את הדופק שלי לשמיים רעידות בלתי נשלטות עצרו את האפידורל והתחלנו להתפלל שלפחות הפתיחה תתקדם. השעה 6.00 בבוקר יום שבת 18 שעות סה"כ בחדר לידה מרותקת למיטה ללא משכחי כאבים מחוברת לכל צינור אפשרי בגוף, צועקת את נשמתי לשמיים חוסר שינה של למעלה  מ24 שעות אני ובעלי שני זומבים מחליטים שזהוא מספיק לסבול ונעשה קיסרי. מחכים לשעה 7.00 הגיע המרדים שמודיע שאי אפשר לעשות לי הרדמה ללא אישור של קרדיולוג בגלל התגובה של הגוף שלי לאפידורל, מחכים לקרדיולוג הוא מגיע עושים א.ק.ג יש הפרעת קצב קטנה הלכו להתייעץ עם איזה רופא ומחליטים לתת הרדמה מיוחדת עם מורפיום בעמוד השדרה אבל כל הצוות כרגע באמצע ניתוח דחוף וייתפנה רק בעוד שעה. בעלי מעדכן את המשפחה וכולם טסים לבית חולים בשעה 10.00 אני בחדר ניתוח מוציאים את כל הצינורות שמחוברים אליי כולל את האפירודל ושמים הרדמה אחרת בעמוד השדרה מכינים אותי ומכניסים את בעלי. בשעה 10.25 מגיח לאוויר העולם גוש עקשן, מלא מתיקות ועצבני שהפריעו לו בשנת היופי שלו במשקל 3.265 (הבטיחו 3.800). תופרים אותי ושולחים להתאוששות שעתיים ומעלים למחלקה. 8 שעות אסור לקום 12 שעות אסור לאכול וכאבי תופת שמתחילים להרגיש לאט לאט. אבל היה שווה כל דקה, כל שניה, כל דמעה וכל ציר בלתי נסבל. והכי הכי היה שווה לראות את בעלי לידי, לא נכנס לישון מחזיק לי את היד ותומך בי בכל רגע נתון, מזכיר לנשום מחבק אותי, עונה ל 2 טלפונים ומנסה בכל דרך להתמודד עם הכאב שלי. להיות שם בשבילי. בנות תעריכו יום יום את מה שאלוהים נתן לכן, גם אם לפעמים זה מלווה בכאבים וסבל מה שאני עברתי והרגשתי היתי בטוחה שהביתה מחדר לידה אני לא אצא ובסוף הכל הסתדר.

בכיתי :( את מדהימהההה כמה שאת עברת!!!!!! שיהיה לכם מלא מזל טוב משפחה חמודה שאתם💜💜

וואווווו איזה לביאהההההההה אתתת ריגשת ברמות🥺🥺♥️♥️♥️ תגדלי אותן בנחת 🙏❤

מרגששש , תודה להשם על המתנות ששולח לנו, שיהיה בשעה טובהה ומזל טובב תגדלו אותו בנחת❤️❤️🙏🏻🙏🏻

לביאה אמיתית 🎈

כל הכבוד לך לביאה שתזכו לגדל אותו בנחת ושתמשיכו להיות זוג מושלם🌹🌹🌹

אימאל'ה מה שנשים עוברות אני כל פעם מחדש לא מצליחה להבין את זה, זה פשוט מטטורףףףף🥴🙏♥️🙂.בשעה טובהההה ובהרבה בריאות בעז"ה. פשוט לביאה אמיתיתתת

ממש מרגש העיקר בידיים מלאות ברוך ה' תגדלי אותו בנחת שיהיה לך החלמה מהירה והמון מזל טוב ❤️❤️❤️🌹🌹

אהובהה❤️מזל טוב גם אני עברתי קיסרי חירום, החלמה לא פשוטה אבל משתפר לאט לאט ❤️❤️

מזל טוב גיבורה💙💙💙

עצרתי באמצע אני בהיריון ראשון וסיפורים כאלה מכניסים אותי ללחץ וחרדות , אבל מהמעט שקראתי את גיבורה והעיקר נולד לך תינוק בריא ושלם ❤️❤️❤️❤️

וואו אירה איזה סיפור מטורף!! אימאלה!! מזל טוב, תגדלו אותו בנחת!

😭😭😭 איזה מטורףף ואיזה חמוד בעלך!!! כל הכבוד לו!! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות קלה ומהירהה🙌🏻🙌🏻

מהממת שאת!!! איזה מרגששששש🥹כמה כוחות!! שיהיה לכם הרבה מזל טוב ונחת מהאוצר הקטן❤️❤️

מזל טוב מהמהמת איזה אלופה👏🏽❤️👏🏽

מדהימה המון מזל טוב והרבה נחת ואושר מהנסיך המהמם💖

ואו גיבורה אמיתית ! רק נחת בע״ה♥️

ווואו גיבורה באמת מזלל טוב😍