חייבת לפרוק ואני יודעת שלפחות פה יבינו אותי ולא ישפטו.... אני בהריון שבוע 14 ובזמן האחרון לי ובעלי סוף חודש ישר אנחנו בקצת מינוס, מחכים למשכורות כמו כלבים על לשון בחוץ ,מגיע העשירי המיוחל פוף כל הכסף נעלם כלא היה נשארים אולי עם אלף ... ושוב ככה כל חודש אותו מעגל. ודיי נמאס לי באמת גם אני וגם הוא עובדים כל השבוע לא בטלנים, וגם לא מבזבזים, באמת איפה שצריך. אבל אין כל פעם אותו סיפור שנגמר ואין בקושי והחודש הזה בעלי לא עבד כי פיטרו אותו מהעבודה, וישבנו שנקבל פיצויים ובסוף לא קיבלנו כלום רק תשע מאות שקל שנבלע ישר למינוס שהצטבר בגלל שלא נכנסה המשכורת שלו.. ואין אני לא מפסיקה לבכות, מה אני יכולה לעשות, לא חסר לי כלום באמת פשוט להגיע למינוס בגיל כזה צעיר (21) זה נורא מבאס אותי וכן יכול להיות שחודש הבא זה יסתדר ואולי נהייה בפלוס של אלף שקל אבל אין, קשה לי אני רוצה לקנות קרם לסימני מתיחה חיכיתי אמרתי אחרי העשירי בסוף לא קיבל משכורת ואני מתבאסת אני צריכה חזיות חדשות אין לא יכולה. ושוב לא חסר לי אבל הקטע שיש דברים שצריך ולא יכולה לאפשר לעצמי וזה ממש ממש מבאס במיוחד לאור העובדה שאני עובדת עם כל הקושי של תחילת ההריון... ובסוף לא רואה שקל ... יש מזדהות באמת או שאני היחידה? ואין לי הורים עם כסף שיכולים לעזור לי.. ואמא שלו גרושה גם חיה משקל לשקל בקיצור ממש זה רק אנחנו ובורא עולם,ובאמת שאני לא מפסיקה להתפלל אבל דיי כמה אפשר לא להישבר כותבת את זה ובוכה כי באמת יוקר המחיה קשה ככ, המחשבה שאין לי ולא אוכל להעניק לילד שלי כל מה שהוא ירצה הורגת אותי...

אם את גרה באשדוד באהבה אמסור לך שמן נבט חיטה וכסף

אולי לא הבנתי נכון אבל את מדברת פה על מינוס של 1000 ש''ח (?) זה ממש לא הרבה ,ברור שעדיף להיות בפלוס אבל זה גם לא אסון להיות במינוס אין מה לעשות לא תמיד המצב הכלכלי קל . אני חלילה לא מדברת ממקום שופט , אלא ממקום שהייתי בו , לא היה לי מינוס בחיים לפני הנישואים ואחרי החתונה לאט לאט התחיל ולקחתי את זה די קשה כי זה היה חדש לי, אבל הבנתי הרבה בעזרת בעלי שהלחץ הזה לא מועיל ואפשר לקנות דברים ולחיות גם כשיש מינוס (לא עצום), תשבו ביחד תעשו רשימה של הוצאות והכנסות תנסו להבין איפה אפשר לצמצם. ושוב בשבילך תנשמי ותרגעי ,תקחי את המצב יותר בקלות

בתאל, כרגע המינוס הוא יותר אבל המספר לא כזה משנה לי, הקטע הוא שממש קשה לי המחשבה שאני נמצאת במקום כזה בגיל ככ צעיר ולא יכולה לקנות אם זה לעצמי, לבעלי או לעתיד לתינוק שלנו אני רק חושבת על המחשבה איך אנחנו הולכים לקנות לו דברים עגלות וכו' מאיזה כסף?! מבחינתי, עצם העובדה שאני כל חודש עובדת קורעת את עצמי ושוב מגיעה למעגל שלא רואה שקל או נהנת מזה ממש מתסכל אותי, אולי אני קצת מפונקת, אבל זה רק תחושה שלי אבל בטוחה שאף אחד או אחת היו רוצים להרגיש ככה. אני פשוט קצת במצב ריגשי אז לכן מגיבה יותר מידי ...

בייבי תודה רבה ממש מעריכה, אבל באמת שאני לא במטרה כאן לקבל לא נעים לי... באמת רק רציתי לפרוק ולשתף תחושות🙏

המספר באמת לא משנה ניסיתי רק להסביר שזה ממש לא סכום רציני כדי שתרגישי לחץ כזה גדול , את בתחילת הריון יש לכם זמן עד לקניות להתייצב ןלחסוך לקניית דברים ,תאמיני לי הייתי באותו מצב בתחילת ההריון הקודם שלי אפילו יותר גרוע(קורונה בעלי לא עבד, אני רק חצי משרה ואין לנו עזרה מההורים) וקנינו הכלל לילדה ,כל מה שצריך ,במיוחד כשאתם עובדים באמת שזה אפשרי לחסוך ולקנות לך ולילד מה שאתם צריכים . את ממש לא מפונקת ושוב אני לא שופטת אני פשוט מכירה את תחושת הלחץ הזאת והיא כל כך נוראית ,הייתי מרגישה זוועה ובגלל זה אני אומרת לך שתנסי לשנות חשיבה - רק בשבילך באמת כי זה נורא קשה לחיות ככה בהרגשה כזאת

מבינה את הלחץ שלך חוב זה חוב וגם לא נעים לקראת לידה לחיות מהיד לפה .. אם שניכם עובדים יפה והכסף נבלע , אז זה נטו התנהלות לא נכונה עם הקושי של יוקר המחיה וכל המסביב, אם יושבים ורושמים את כל מה שיצא במהלך החודש , מבינים כמה הכסף נשרף על שטויות ומגיעים ל1000 ₪ בזבוזים סתם על כלום .. זה דורש עבודה וסבלנות , אבל אם את באמת רוצה להתייצב , זאת הדרך. לא לאכול בחוץ. לא לשתות שתיה מתוקה. לא לקנות ממכונות ובכלל.. אם זה דלק אז פשוט לא נוסעים כרגע באוטו. לא נוגעים בויזה. מקציבים סכום כסף מסוים לפני שיוצאים לאיזו קניה. זה קשה ממש אבל זאת הדרך לאיזון..

היו לי חודשים כאלה. אם המצב נמשך יותר מידי מידי זמן זה אומר שצריך להתארגן מחדש על התקציב החודשי כי נראה שאתם צריכים לקצץ מאיפשהו כדי להתאים את עצמכם מחדש להוצאות. לפחות בשנתיים הראשונות הילד לא רוצה שום דבר מעבר לדברים הבסיסיים שצריך בטיפול עבורו ואני בטוחה שתסדרו עד אז, וגם אחרי זה: לטובתו, לכל מה שילד רוצה אומר שהוא צריך לקבל, ואני מדברת היום מפוזיציה שבאמת לא חסר לי. אני יודעת שקשה לחשוב על זה כרגע אבל באמת מציעה לחסוך באופן קבוע בדיוק למקרים כאלה ואחת כמה וכמה עבור הילד שיהיה לו להוצאות גדולות שמגיעות עם השנים ( בר מצווה, לימודים וכו). אפשר לקחת הרבה דברים יד2 לראות על מה אפשר לקבל קופונים והנחות ואם יש מינויים מיותרים. זוללי הכסף הגדולים הם דיור תחבורה ומזון. לראות שאין שם נזילות כסף. בנוסף קרם לסימני מתיחה זה חרטא.

הרבה אנשים (גם אני) בגילך היו קצרים בכסף, אתם עדיין לא למדתם ולא פיתחתם את עצמכם ולא הספקתם לבנות קריירה. חכי עם השנים הכל יגיע. והילד יגדל עם כל האהבה שתתנו לו, גם אם כרגע לא יהיו לו מיליון חוגים. מבחינה טכנית אפשר למצוא דברים מצוינים באתר יד2. תקנו לאט לאט, לא בחודש אחד.

לגבי התינוק אומר לך משהו: העלתי גם פוסט בנושא: כמו תעשיית החתונות זה תעשיה שמוציאה ממך הרבה כסף על כלום כי מניחים שאת הורמנלית ותיקני הכל בכל מחיר. לא צריך להכנע לזה בקניות לקראת הילד הנוכחי הוצאתי 600 (!) שח בלבד. איך עשיתי את זה? פשוט הסכמתי לקבל דברים מאמהות אחרות. קיבלתי הכל מבגדים, עריסה, מנשאים יקרים טרמפולינה וכו. הדברים היחידים שקניתי זה בקבוקים ומוצצים. יש המון קבוצות מסירה בכל עיר ומה שלא מוצאים שם אפשר לקנות ביד 2 במצב כמו חדש פשוט צריך סבלנות למצוא. עגלה למשל קניתי בייבי גוגר במצב חדש לחלוטין ב300 שח משם. אז זה אפשרי. אם את חיפאית אני מוסרת מינשא ומשטח לשידת החתלה אם את צריכה

התכוונתי כמובן *לא* כל מה שילד רוצה הוא צריך לקבל. הילד שלי מוכן לאכול גלידה כל יום ולא יקבל. לא כי חסר לי

בדיוק מה שהודיני כתבה. בהריון הנוכחי הסכמתי לקחת הכל מחברות (בעיקר בגדים), עריסה מתחברת קנינו מיד2 ב300 שח כולל מזרן ועוד כל מיני שטויות. ולא הייתה לי בעיה לקנות הכל חדש, אבל למה? באמת שאין סיבה, חבל על הכסף. אף אחת לא יכולה לתת לילד שלה כל מה שהוא רוצה, וגם אין סיבה, גם אני לא מקבלת כל מה שאני רוצה וזה לא קשור לכסף.

כסטודנטית חייתי ממשכורת של 2000-2500 ועוד הייתי חוסכת 500 שח לחודש. גרתי במעונות, ביקשתי מלגות אכלתי הכי זול שאפשר נסעתי בתחבורה ציבורית והביליים שלי היו עולים כלום כסף ( הים עדיין בחינם😉) זה הרבה יותר קל שאין ילדים אז תנצלי את הזמן הזה.