בעלי עכשיו הרביץ לעצמו מרוב תסכול אנינו עם תינוקת ראשונה כמעט בת חודש. אתמול בלילה רבנו כי שנינו היינו עייפים והוא אמר אל תעירי אותי לפני 4 בלילה. אמרתי לו אעיר אותך כשאצטרל אני לא יודעת מה יהיה (גם אני על כמעט כלום שעות שינה וכל היום התינוקת בידיים שלי) הוא לא מסוגל להיות שנייה עם התינוקת כשהיא לא ישנה. אם היא ערה ובוכה או לג נינוחה הוא פשוט לא מסוגל לתפקד. הוא הלך לישון ב22:30 (אחרי עייפות מצטברת רצינית) וב5:00 הוא קם לתינוקת פעם ראשונה באותו לילה ואחרי ההאכלה היא לא רצתה לחזור ישר לישון. קורה.!! זה בת אדם! אני ישנתי פתאום אני שומעת ב6:00 צרחה ״דיי כבר דיייי״ קמתי בבהלה מהצרחה רואה אותו מנסה להרדים אותה בכח בעריסה למרות שהיא מתפתלת (גזים) ואין מצב שתוכל לישון כרגע. אמרתי לו תביא תילדה אתה לא במצב .. לך לישון הוא ״לא תחזרי לישון״ והתעקש שוב ושוב שהוא יכול להתמודד רק נכנסתי לחדר שומעת שהוא פשוט מרביץ לעצמו בראש דופק לעצמו כאפות חזקות אמרתי לו תביא דחוף תילדה לא יכולה לישון כשאתה ככה והילדה איתך זה מסוכן. אם אתה בכזה ברייקדאון מנטלי אז תלך לישון. בסוף הוא הלך לישון ואני עכשיו עם ילדה בהתקף גזים אחרי שלא ישנתי טוב כל הלילה. אני מבואסת על המצב ממש אני מרגישה שבעלי לא מצליח להתמודד עם הילדה יותר משעה אם היא לא ישנה הוא קורס כאילו די.. זה לא בובה. היא לפעמים ערה וצריך לדעת להתמודד עם זה ולתת לבת זוג שלך אפשרות לנוח גם מבואסת על הכל

באמת מתסכל, אני חושבת שהכי חשוב זה פשוט לתת לו להסתגל ואליי להתייעץ עם מומחה. אין סיבה שאת תתמודדי גם עם תינוקת חדשה וגם אדם בוגר שלא מתפקד. את לא צריכה להיות לבד בזה, ממש לא.

תיראי גם לבעלי היה מאוד קשה עם הילד בהתחלה. בטח שבטח עם הבכי והחוסר שעות שינה.. וזה היה מתסכל אותו.. כל אחד בדרכו שלו מוציא תסכול את תיראי את זה גם על הילדה שתגדל.. בכל אופן תקבלי עזרה ממי שכן יכול לעזור לך אמא חמות חברה טובה אחות.. היה קשה לבעלי להרים אותו ולהתחבר אליו עד סביבות גיל חצי שנה .. כל אחד והקצב שלו.. מקווה שיסתדר לכם זו תקופה קשה אבל עוברת

לא לכולם יש אינסטינקט אימהי וגישה לתינוקות קטנים, תנסי לדבר איתו ולעזור לו כשקשה לו ולאט לאט הוא ילמד. בכל מקרה זה טוב שהוא מוציא את התיסכול על עצמו ומבין לא לטלטל את התינוקת שזה ממש מסוכן

זה ממש מזכיר לי איזה לילה בהתחלה שהתינוקת בכתה בלי הפסקה, בן זוג שלי פשוט נשבר כיסה את הראש בשמיכה והתחיל לבכות… יש רגעים של שבירה אבל זה לא יכול לקרות כל הזמן כי זה לא הוגן כלפייך. אמנם לגברים יותר קשה, כי אנחנו במהלך ההריון כבר התרגלנו לישון פחות, וגם יש לנו בדרך כלל יותר חיבור עם התינוק, אבל זה נשמע שזה מעבר לזה, שהוא פיתח איזו חרדה סביב הדבר הזה. לדעתי כדאי להשיג עזרה, אפילו עזרה מקצועית, כדי שזה לא יפגע בקשר שלכם ובקשר שלו עם התינוקת.

תנסי להסביר לו מה לעשות. או שהיא רעבה או שזה גזים או שהיא עייפה. תראי לו כשרגוע איך הוא צריך להתמודד בכל מצב כי לנדנד בעריסה לא יעזור כשיש גזים תגיגי לו תקפוץ איתה על הכדור, תנוחת נמר על עץ או מה שאת עושה כשיש גזים.