מתוסכלת אני סטודנטית שעובדת מהבית (אמנם מהבית אבל בערך 8-10 שעות היום) ולומדת, בעלי מאוד מפונק בכל מה שקשור לאוכל ואני מבשלת לו כמעט כל יום. לפני ההריון הייתי קפיץ ותקתקנית רצינית ומאז שנקלטתי אני אדישה ועייפה יותר. דברים לוקחים לי זמן לא כמו פעם שהכל היה מתוקתק תוך דקות. בעלי בימים האחרונים זורק לי עקיצות על הבית על זה שהוא אף פעם לא מסודר, שתמיד יש כלים בכיור. מצד אחד, הוא לא עושה כלום, אפילו לא מרים אחריו את הצלחת שלו. מצד שני, הוא עובד פיזית ומאוד קשה, ימים שלמים בחוץ בחום ובשמש. אני מתוסכלת כי אני לא מספיקה לעשות הכל בבית אני מזלזלת בלימודים ממש אני לא משקיעה בעצמי (ספורט וכאלה) כי אין זמן. לא חסר לי כלום ברוך ה׳ שנינו עובדים קשה בשביל משכורת ואני מודה לאלוהים על מה שיש. אני אפילו לא יודעת מה אני מחפשת פה, עצות או רק לפרוק..

יש גם תקופות כאלה יקרה זה בסדר תני לעצמך לנוח עם תהיי קשה עם עצמך ❣️

הוא חייב להתחיל להתרגל לזה.. מאד קשה בהריון גם לדאוג לבית לעצמך ללימודים לעבודה.. מדברת מניסיון. ואחרי שיש תינוק זה עוד יותר קשה . בואי נגיד שהכלים בכיור זה הדבר האחרון שיעניין אותך עם תינוק קטן