בנות לפני כמה חודשים בערך עשיתי משהו לא בסדר דיברתי עם בחור שהיינו פעם ביחד שהייתי ממש קשורה אליו רגשית בווצאפ ובאינסגטרם משהו כמו שבוע ושיחות לא רציפות קצרות כאלה לא בעלות תוכן מיני אבל גם לא סיפרתי לו שאני נשואה עם ילד הייתי בחופשת לידה הייתי מדוכאת והרגשתי שבעלי רחוק מלהבין אותי וחיפשתי תשומת לב במקום הלא נכון לא נפגשנו לא כלום בסוף חסמתי אותו פשוט זה יושב לי מאז חזק על המצפון החברה הכי טובה שלי אומרת לי לא לספר לבעלי ולא לעשות מזה עניין אבל אני מרגישה נשרפת מבפנים מאשמה שבכלל דיברנו מה לעשות לספר או לא לספר?

תחשבי עם עצמך. היית רוצה שבעלך יתעצבן וירצה להתגרש? אני הייתי שואלת רב מה לעשות

אסתר אני שואלת את עצמי אם הוא באמת ירצה להתגרש על דבר כזה? נכון שזה לא היה בסדר בעליל, ובחיים לא אחזור על זה שוב בעיקר שעכשיו כלכך כואב לי ואני לא מסוגלת בכלל להסתיר את זה בקושי, לא הייתה לי כוונה לבגוד חלילה או משהו רק רציתי נקודת בריחה משהו מהחיים הקודמים שלי שיעזור לי לברוח. איך שומרים דבר כזה?? מרגישה כלכך מגעיל עם עצמי לא לספר כי אם בעלי היה עושה דבר כזה הייתי רוצה לדעת… ואם הייתי מגלה בלי שהוא סיפר בכלללל

בגלל שזה נבע מזה שהרגשת לבד ולא ממקום בוגדני לא הייתי מספרת. תלמדי מזה להבא להציף החוצה את מה שיושב לך מול בעלך ולא להגיע למצב כזה שוב.. תעזבי את זה כלא היה לדעתי

אני לא אומרת שבטוח ירצה להתגרש אבל גם לעולם לא נדע איך הוא יגיב עד שתספרי לו...

מה שלא יודעים לא כואב עדיף שלא עם לא קרה כלום הכל טוב היית צריכה קצת להוציא פעם הבאה אל תעשי אתזה יש חברות בשביל זה

לא יכולה להסתיר זבוב מבעלי🤷🏼‍♀️ זה הטבע שלי לגביך אין לי מושג זה תלוי זוגיות רמת פתיחות ותקשורת את אמורה לדעת אם זה יהיה טוב ואיך בעלך יקח את זה....

בטח לספר לבעלך (לדעתי..) זה עדיף על להשרף מבפנים, זה עדיף על האופציה שלא תוכלי להסתכל לו בעיניים וזה עדיף על החשש שתמיד יהיה לך שאולי הוא יגלה לבד. אבל - את בהחלט יכולה לספר את זה עדין וטיפ טיפה לייפות את המציאות. למשל "מאמי אתה לא מאמין מי פתאום יצר איתי קשר, דיברתי איתו קצת והתעדכננו על החיים וכאלה, בסוף חסמתי אותו ותדע שאני אוהבת אותך וזה לא קשור אלינו וזה שלי ומשעמם לי בחופשת לידה ובלה בלה בלה" ואז סיפרת לו וניקית מעצמך ותתקשמו בחיים כי תכלס כלום לא קרה ואין לך באמת מה להסתיר אז חבל שיהיה על הלב...

זה תלוי מאד בסוג בן אדם ואיך בעלך יקבל את זה לבן אדם כמו בעלי הייתי מספרת אבל זה משתנה השאלה היא אם הוא יוכל להגיב בפורפורציה למרות הכאב

בוא נחשוב שניה - אם תספרי אולי את תרגישי יותר טוב אבל תפתחי בלאגן וחוסר אמון מול בעלך. תחשבי איך הוא יגיב לדבר כזה. האם הוא יאמין לך שלא היה כלום? כמה סרטים הוא יאכל? ועוד הטענה שהוא אחראי לסיטואציה כי הוא לא נתן לך תשומת לב? קשה להאמין שהבן אדם יגיב בבגרות אלא אם כן הוא יחיד סגולה. האם זה שווה את זה? תראי את הרגשות אשמה כעונש על המעשה שלך ואל תעשי את זה שוב.

אגב בעלי אמר לי פעם שיש מצבים שאם אני אעשה בהם משהו כזה הוא לא ישפוט אותי כמו נסיעה ממושכת לחול או אם הייתי בסגר בנפרד, כי יש מצבים שיוצאים מהנורמה ומוציאים מאיתנו דברים שברגיל לא היינו נדחפים אליהם. אולי דיכי אחרי לידה יכול ליפול בקטגוריה הזו השאלה אם גם בעלך חושב ככה או שמבחינתו אין כפרה

לא לספר. רק רע יצא מזה.. מה שקרה טבעי לגמרי, הרבה עוברות את זה

כל עוד לא היה משהו תשכחי מזה...

אני נוני- אני בול כמוך

לא מסוגלת להסתיר מבעלי כלוםםם לא יודעת מה הייתי עושה בסיטואציה כזאת את האמת יש מספיק סיבות לא לספר, אבל עצם העובדה שצריך להסתיר זה קשה

אני לא הייתי מספרת כי את תפתחי לעצמך מריבות ואי אמונה וחשדות בך על כל פיפס קטן ....

איזה שטויות לא לספר לא בגדת הבנת את הטעות שלך לא תחזרי על זה מה יש לך לספר ולהעיר מתים ?

לפי מה שאת אומרת זה לא נראה לי כל כך חמור, אני חושבת שזה סתם יכניס את בעלך לסרטים וחוסר ביטחון ואולי גם יתן לו לגיטימציה לעשות דברים דומים.. אני לא חושבת שיש לך מה להרגיש אשמה, כולנו עברנו את התקופה אחרי הלידה - ההורמונים חוגגים ואת על רכבת הרים של רגשות ובלבול. הכל בסדר, תדאגי פשוט שזה לא יקרה יותר.. אני ממש לא בעד להסתיר דברים מהבן זוג אבל לדעתי רק רע יכול לצאת מזה ואת לא באמת עשית משהו חמוד כל כך.

יהב אין ממש מה לספר בהדרגה פשוט דיברנו.. שיחות חולין כאלה לא משהו עמוק או רציני התקשורת שלנו מעולה וברור שלא הייתי רוצה שיעשה את זה ומכאן מגיעה החרטה שלי השאלה אם עצם העובדה שאספר לא תגרום לבעיות אמון גדולות יותר בהמשך

לא חושבת

ברור שכן

תשמעי .. אני חושבת כן לספר. זאת בחירה שלו איך להמשיך אחרי דבר כזה לא שזה ביג דיל מה שעשית.. אבל זה כן סוג של פגיעה באימון תתני לו את הזכות לחשוב ולדעת ובכללי זה יכול להתגלות בעתיד ותהיי בבעיה יותר רצינית העולם גלגל, עדיף להמנע מפדיחות בהצלחה!

אני לא מספרת עכשיו במיוחד שאת בשיא התקופה הרגישה עוד תקופה קצרה הייתי זורקת לו את זה בזמן טוב של שניכים משהו בסגנון

לא הייתי מספרת😬 כי היית זקוקה למקום פריקה ומצאת אותה שם בלי לעשות שטויות; וזו טעות שאני בטוחה שפעם הבאה תחשבי 3 פעמים לפני שתעשי אותה.. אני הייתי מתמקדת בבעלי ומבררת איך אני יכולה לגרום לו להיות כל מה שאני צריכה . אם זהאומר טיפול זוגי או דיבור אחד על אחד; במידה וזה מתגלה את לא עושה מזה סיפור ומסבירה שחסמת אחרי שחשבת על זה פתאום ... תאשימי את ההורמונים😁 איך חברה שלי אומרת..... "אני הקרבן בסיפור".

גם לא התכוננת לבגוד

ואני בטוחה שאת אוהבת את בעלך

תסביך

אמון זה דבר חמקמק, ברגע ששברת פעם אחת יהיה קשה עד בלתי אפשרי להחזיר אמון מלא. לא הייתי מספרת, אבל הייתי מוודאת שמצב כמו שהרגשת אז לא יחזור על עצמו, כי אי אפשר לדעת אם בפעם הבאה זה יהיה בלי אופי מיני.

אם את טוענת שלא קרה כלום וזה קרה כולה שבוע והוא כבר לא בסיפור אז הייתי חוסכת את זה מבעלי (במידה והוא קנאי). אני אישית- הייתי איכשהו מוצאת דרך להציף את זה כי אני רואה שזה מפריע לך.. לדוגמא אומרת לו ״מאמי אתה יודע שהיה לי קרייסס קטן בחופשת לידה שלא סיפרתי לך? נזכרתי בזה וזה לא היה משהו רציני אבל בכל זאת אני בוחרת לשתף אותך..״ מה שכן, קחי בחשבון שזה יכול לעשות לך סתם בלאגן ובאמת שזה לא נשמע שזה היה משהו רציני.. הייתי באמת מנסה להרגיע את עצמי ולהגיד לעצמי שיש לנו תקופות קשות וכל אחד מוצא דרך לפרוק.. אם זה באמת יושב עלייך תשתפי..

לא לספר כי לא תכננת לבגוד בו וסך הכל רצית אוזן קשבת וחוץ מזה זה יכאיב לי מטפלת זוגית שלי אמרה לי תמיד אם יש משהו שאני יודעת שיכאיב לבן זוגי פשוט לא להגיד!! זה לא שקר וזה לא בגידה אחותי.

לא מבינה פה את הבנות… בטוחה שאתן הייתן רוצות לדעת . גם עם לא קרה כלום ברגע שפותחים את הדלת הזאת של ההסתרות קשה לצאת ממנה. עם היה קורה הפוך בטוחה שהייתן מתעצבנות תלוי איך הבן אדם.. יכול לקחת את זה קשה ויכול להמשיך אבל זכותו לדעת מה עשית מאמי את כן פגעת באמון ואת פוגעת עוד יותר שאת לא מספרת ושוב פעם אומרת עם זה היה הפוך כל אחת ואחת מכן הייתה רוצה לדעת אז תעשי את הבחירות שלך . אבל תזכרי שזאת זכותו לדעת ושלא תסתירי ממנו דברים אפילו הכי קטנים

אני לא מסוגלת להסתיר כלוםם מבעלי..ברור שהייתי מספרת וגם "נןשאת בתוצאות" אם הוא היה כועס או מפתח קצת אי אמון כלפי..בעיות שלי- אני הבאתי את זה על עצמי..

האנה אני בול בדעתך זה למה העלתי את השאלה… לראות אם זה לגיטימי שאני חושבת ככה או שזה באמת פשוט יפגע ברור שהייתי רוצה לדעת זה גם מישהו שהייתה לנו חתיכת היסטוריה אם זה היה סתם מישהו חסר משמעות לא הייתי מרגישה את האשמה הזאת… וזה שלא סיפרתי שאני נשואה עוד יותר העיק עלי כי הרגשתי בצומת דרכים כזאת איך אני אמורה לספר לו את זה כאילו אני מרגישה שפסיכולוגית השארתי לעצמי דלת פתוחה איתו ועצם זה מזעזע אותי שעשיתי את זה בכלל ומגעיל אותי מעצמי וזה למה האשמה… אני פשוט ממש מפחדת לספר לו ממששש אני מפחדת שלא יסמוך עלי שוב למרות שזאת באמת לא אני אני הכי נגד הסתרות שקרים בגידות!!! תמיד הייתי הכי כנה עם בעלי עד היום אבל זה יושב עלייי כמו סלע… פשוט בא לי לבכות.. בעלי אדם שנפגע כבר בעבר והאמון שלו התנפץ לא פעם ולא פעמיים ומפחדת שלא יסתכל עליי שוב אותו הדבר

אני באמת לא מבינה מה אוכל אותך, אם לא היה כלום אז תשכחי מזה וזהו את לא צריכה לחשוב על זה יש לך תינוק קטן ואני לא מבינה איך יש לך זמן לזה, אבל מצד שני משהו אוכל אותך את אומרת זה לא בגידה אבל אם משהו אוכל אותך זה מתפרש שכן היה משהו ואם תספרי לבעלך ועוד עם כל רגשות באשמה יש מצב שהוא יקצין את הסיטואציה בעקבות הרגשות שלך ויש מצב שזה יפגע בזוגיות שלכם ובאימון שלו והרגע הקמתם משפחה ובחודשים אחרי הלידה הראשונה גם ככה כל האיזון המשפחתי משתנה לא הייתי מוסיפה עכשיו עוד משהו , אם את רוצה לספר תדחי את זה לעוד שנה ותראי אם זה בכלל רלוונטי עכשיו זה זמן לא טוב ובלי כל קשר לשיחה שלך זה הזמן שהכי הרבה זוגות מתגרשים אז אל תוסיפי עוד אש לבערה לפחות לא עכשיו

תספרי לו שיצא לך לדבר עם מישהו שהיה חבר ידיד שלך בעבר והרגשת שזה לא מכבד שבעלך לא ידע לכן הפסקת וחסמת אותו והכל טוב

עצרת את עצמך בזמן אין צורך לספר זה יהפוך את זה מזבוב לפיל

מל הוא לא אקס שלי, היינו ביחד אבל הקשר היה די מורכב. הקשר היה בעיקר מיני אבל גם היה לו עומק רגשי ועברנו ביחד די הרבה. בכל אופן… חסמתי אותו, אז מה אני אמורה לעשות עכשיו, להוריד את החסימה ממנו רק כדי להודיע לו חגיגית שאני נשואה? אין לנו דרך להתקשר מלבד זאת אנחנו גרים בערים שונות