אנחנו בהליך גירושין ויש לנו בייבי בן 10 חודשים. כרגע גרים בנפרד, הבייבי גר איתי ואחת לכמה ימים הוא לוקח אותו אליו ליום יומיים. הבעיה היא שהוא גר עם ההורים שלו ובפועל מי שמטפלת בילד זאת חמותי. אני שונאת את איך שהיא מטפלת בו. אני לא סומכת עליה ותמיד היו בינינו חילוקי דעות. עכשיו אני לא נוכחת שם כדי לקחת את המושכות לידיים ולקבל החלטות לגבי הילד אלא שהוא איתו שם לבד אצלם ואין לו באמת כח מולה כי הוא לא מבין כלום והיא זאת שתחליט הכל. אין שם סדר יום, היא דוחפת לו אוכל שאני לא מסכימה וכל היום הוא על הידיים שלה, ככה זה היה כשנכחתי וככה אני בטוחה שזה עכשיו. איך התמודדתן עם גירושים בגיל כזה? באמת סמכתן על הגרוש שיעשה את חלקו כמו שצריך ? אני לא שקטה כשהוא שם והגרוש שלי ימשיך לגור שם, הוא לא מתכוון לעזוב לצערי 😔

אין דבר כזה. את אומרת לה מה מפריע לך ואת מנחה אותה חד משמעית איך לנהוג איתו זה הילד שלך, לא הבנתי את מחנכת ומטפלת בצורה מסוימת והיא בצורה מסוימת, ובסוף הילד יהיה "מבולבל" צריך סדר יום קבוע, ארוחות מסודרות - את אמא שלו. נקודה יש לך הערות את מסמסת לה גם אם לא נראה לה.

עם הוא בן 10 את לא חייבת להביא לאבא לקחת אותו אליו לכמה ימים

עד גיל 2 הוא אמור לישון אצלך בלבד עם את רוצה

אנונימית צודקת גם אני גרושה עם ילד בן 8 וילדה בת שנה וחצי ועד גיל שנתיים הילד לא ישן אצל האבא בגיל שנתיים היא תישן אצלו שבת כן שבת לא אבל במהלך השבוע זה אל ורק אצלי!

אני מרחמת עליו. הוא ממש מתגעגע לתינוק ורוצה אותו וממש קשה לו גם ככה ,מרגיש לי שזה קורע לו את הלב להתרחק ממנו ככה. חוצמזה גם אם יום שלם יהיה איתו אין לי ספק שהיא תתערב, תחליט, תשלוט. תמיד הרגשתי שמאחורי הגב כשנתתי לה להשגיח עליו שהיא שמחה שעכשיו היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. מתוסכלת שאין לי שליטה עליו כל הזמן והוא לא באחריותי, והוא שם ואני לא יודעת מה באמת קורה איתו.