שבוע 28 כל הזמן עצובה ומדוכאת מרגישה שאף אחד לא יכול להבין את מה שעובר עליי ולבעלי זה כבר נמאס. אומר שקשה לו בקשר הזה ככה ושזה לא יכול להמשיך יותר. אני מרגישה כלכך הורמונלית ואין מי שיבין אותי העוברית שלי היא הדבר הכי יקר לי עוד מלפני שהיא יצאה לעולם אבל מרוב שכל הזמן אני מתאכזבת ממנו אמרתי לו אני סתומה שנכנסתי להריון ממך. אין לי שיגרה אין לי עבודה אני פשוט בבית מרגישה בלי תכלית עד שאלד אין לי גם מה לעשות 😔

אני שבוע מעלייך ממש מבינה אותך … הייתה לי עוד רגיעה ואני יכולה להגיד לך שהיום קמתי לבוקר ובמשך היום ממש דיכאוני כאילו תקועה לי גולה בגרון ועייפות כזאת. ויש לי עוד שניים בבית. מאחלת לך להתגבר על זה זה גם המון הורמונים. יהיה בסדר❤️🙏🏼

שבוע מתחתייך ומרגישה גם דכאון מרוב שאני בבית … מועקות, חרדות, לחצים ,מחשבות מה נעשה…

תחפשי תעסוקה צאי קצת להיות בבית בלי מעש מתיש את הנפש

שולחת חיבוקים❤️ ותגידי לבעלך שזה הזמן לתמוך , לא לשפוט! את יוצרת חיים , יש הורמונים והכל בסדר . שיהיה איתך בזה יד ביד

תלכי להתנדב במקומות כל דבר שיוציא אותך מהבית זה מבורך ויש דבר כזה דיכאון לידה (לא רק אחרי) אולי תדברי עם מישהו מקצועי (מגיע לך בחינם מהקופה) זה יעשה לך טוב לשתף 🫂💗