האם אתן מדברות עם הבעל שלכן במהלך היום? כלומר הוא מתקשר ושולח הודעות לפעמים? בעלי חצי שנה בערך בעבודה חדשה באתר בנייה ובעבודה לפני היה מדבר איתי הרבה ומאז שנכנס לפה כאילו הוא התהפך הודעות בקושי כמעט ולא שלא נדבר על טלפונים, חוזר מאוחר בערב והרבה פעמים חוזר עצבני ומוציא עלינו אני בבית עם בנות צמודות שאחת מהם בת חודש הוא טוען גם מאז שהיא באה אז הוא עייף יותר ופשוט לא רואה יחס ממנו כלוםםם הוא אומר שהוא שמח שם אבל אני מרגישה שמאז הזוגיות שלנו מתה, אנחנו גרים עם אמא שלי והחודש עוברים לדירה שלנו אתמול למשל הגב שלי היה תפוס ועד הערב הוא לא ידע אתזה כי הוא פשוט לא שאל לשלומי במהלך היום אבל הכי חשוב לחמתי הוא יודע לקפוץ על חשבון העבודה לבקר 10 דקות טוען כי זה קרוב אבל טלפון/הודעה אליי בקושי ואמרתי לו את הדברים הוא טוען שהוא עסוק עד מעל הראש ושום דבר לא משתנה מה הייתן עושות?

והכי מרגיז אם כל זה הוא מביא משכורת של 9 אז אמא שלי תעזור לנו קצת בשכר דירה אז אני שואלת למה אני צריכה אותו אם זה ככה?

עברתי משהו דומה לשלך. ממליצה לך לא לגור אצל אמא זה באיזשהו מקום נותן לגבר איזור נוחות ומחשבה שיש מי שדואג לך והם לא מבינים שזה לעולם לא יכול להיות תחליף ליחס של גבר. עם כל הקושי אתם צריכים לצאת משם ולהיות עצמאים. את מראה לו שאת צריכה אותו? שאת רוצה אותו יותר? לא בקטע של תלונה אלא יותר מאהבה...

אסור שיהיה מי שיעזור! האחריות עליו! תוציאי את אמא מהתמונה אני אומרת לך הייתי בסרט הזה ועם כל הנוחות זה לא שווה כלום!

אמא שלי זה לא מה שחושבים בדרך כלל, אני זאת שמטפלת בבנות לבד נטולת עזרה, מנקה את הבית מגישה לה אוכל עושה כלים, עושה לה כביסה היא לא עושה כלום בבית אני המשרתת והוא מודע לזה ! והוא מודע שקשה לי

אני עובדת בבית חולים.. והרבה פעמים אני לא עונה לטלפון במיוחד לא להודעות כי אין לי זמן.. אני משתלדת לענות לבן הזוג במידה והוא מתקשר אבל יוצא הרבה פעמים שמדברים רק בבית בסוף היום.. הוא כבר התרגל ויודע שאם אני לא עונה זה כי אני באמת עסוקה..

הוא יודע שיש לך את אמא שלך אז למה שלא ילך לשלו?! יש לך אותה אז יש לך מי שדואג לך ואני אומרת לך זו לא סתם פרשנות גם אם את זו שמנקה ועוזרת עדיין יש לך פינה חמה ובטוחה ויש מי שיתן לך יד במידת הצורך פשוט אל תיעזרי באף אחד שידע שיש לך רק אותו

כנ"ל.אני באותו מצב כמו שלך... שהוא בעבודה אנלא שומעתתת ממנו...רק לקראת הצהרים אולי הוא מתקשר ואומר שהוא בדרך(אולי רוצה לרמוז שהוא רוצה לאכול חחח) ואני מזה לא כזאת... גם שאני עסוקה אני מוצאת את הזמן להתקשר או לשלוח לו הודעה מה איתו וזה... בקיצור בהתחלה ממש התעצבנתי אבל אחכ שיחררתי הבנתי שזה לא יעזור. עד שהתחלתי להיות כמוהו ולא התקשרתי גם/שלחתי הודעה ואז אחרי כמה ימים הוא שאל מה?מה קורה איתך?הפסקת לדבר איתי וזה? אמרתי לו לא...אבל תרגיש איך זה מרגיש שאין "יחס" ממך כל היום. הוא הבין את הרמז ולמד... ושתעברו לגור לבד אני מאמינה שזה יהיה אחרת כי בטח תצטרכו להיות בקשר לגבי הדברים השוטפים של הבית...אם זה קניות,כביסה וכו

הפוך שהוא יהיה בבית שלנו הוא יותר לפנסיה פה את אמא שלי הוא מכבד ולא הולך לבית כנסת ואצלנו בבית הוא ילך אז זה עוד מקום בריחה שיהיה לו לחזור מאוחר יותר, ומספטמבר הגדולה נכנסת לגן והקטנה נשארת איתי אז האוטו הופך להיות אצלי אז הקניות יפלו גם עליי וניהיה לו משפט לאחרונה אני מביא כסף כל השאר זה את אני לא יכול לדאוג להכל.. הקטע שהתחלתי לחשוב עלזה הוא מביא 9 אלף שזה לא מספיק לכלום היום אז אנחנו נעזר באמא שלי קצת ומצד שני בקושי שומעת ממנו ובבית הוא כמעט ולא אז למה אני צריכה אותו?😑

וואי תסביך! הוא דואג לפרנסה את דואגת לילדים וכל השאר זה בשותפות...גם אם זה לשטוף ריצפה להפעיל מכונה או לעשות קניות. הוא לא יכול להתנזר מהכל בגלל שמביא כסף. יש עוד אחריות על הרבה מאד דברים. שבו דברו אתם זוג ולא אויבים. אם צריך להגדיל את הככנסה תחשבו ביחד איך לעשות את זה ואם את צריכה יותר יחס אז כם על זה תחשבו ביחד כנל לגבי הכל

ניסיתי לדבר איתו פחות עובד, שוקלת אם פשוט להגיד לו "אנחנו תכף עוברים לבית שלנו ולא יהיה תירוצים לכלום ישלך מעכשיו שנה זמן להתחיל לעבוד על הזוגיות שלנו אחרת לא רואה טעם לזה" אולי זה מה שיעיר אותו קצת🤷‍♀️

את יודעת הכי טוב איזו גישה תעבוד עליו. אני אישית פחות בעד גישה של איומים אלא יותר ממקום אמיתי לא מבקר ולא מאיים אלא גישה שתגרום לו להבין מה את צריכה ממנו ולמה. להכניס אותו לנעליים שלך

תשמעי הבנאדם עובד... בעבודה לא קלה גם. בעלי עובד במשרד אבל 10 שעות ביום ואין מצב שהוא עונה לי... אני שולחת הודעות ופשוט בדרך לשירותים או משהו הוא עונה לי על הכל ביחד... אם משהו דחוף אני צריכה להתקשר כמה פעמים... אנשים עסוקים, אין מה לעשות. ואת מזלזלת בהכנסה שלו ועוד אומרת בשביל מה את צריכה אותו אם זאת המשכורת? מה אגיד לך... תראי גם את הקושי שלו לא רק את שלך

פרופורציה... בעלי מפרנס לבד.. בערך 10 אלף אנחנו משפחה 5 נפשות 3 בנים בגילאי 5 ו3 ותינוק 10 חודשים גם אני בבית כל היום עם הילדים מבינה אותך ממש.. אבל את צריכה לעשות הפרדה.. את בבית כל היום עם הילדים ורוצה קצת יחס לצאת מהשיגרה של ילדים-בית אז חפשי לך חברות ועניינים לעסוק בהם..את לא יכולה לצפות מאדם שעובד שיעביר לך את הזמן עם כל הכבוד הוא צריך לעבוד. דבר שני, הפרנסה שלו זה המשכורת שהוא מביא ואם יודעים להתנהל נכון אז מצליחים ועוד שאתם לא גרים בדירה משלכם ההוצאות צריכות להיות יותר נמוכות ויותר מחושבות... לדוגמא אם את קונה בגדים לעצמך ולילדים כל שני וחמישי.. או יוצאת לבתי קפה.. וכו.. לא יודעת מה ההתנהלות שלך.. דבר שלישי לגבי ההתנהלות הזוגית יכול להיות שגם את לא יוזמת אחרי כל היום שאת עייפה. גבר צריך לפתות.. הוא זורם בשניה אבל צריך להדליק לו פיוז שם חח.. בכל מקרה יש הרבה כיונים שצריך להסתכל.. ועם כל הכבוד . אם את מרגישה שהמשכורת לא מספיקה לך..צאי לעבוד.. לגבי העזרה שלו בבית. הוא חייב לעזור. תני לו משהו שהוא יכול לעמוד בזה..תלמדי אותו. תני לו לאכול כשחוזר תשאלי לשלומו ואז תבקשי עזרה ... וטיפ קטן.. כמה שפחות תלונות יותר בגישה טובה להסביר מה הקושי לא בגישה של אתה חייב וזהו . בהצלחה!

אז פה הבעיה.. עד לפני חצי שנה עבד חצי משרה במשהו אחר והוא יודע לעשות הכל בבית מלבשל עד לנקות וכביסה והיה עוזר, הוא נכנס לעבודה הזאת כבר חצי שנה ואז הוא כאילו נעלם ומילא שמהלך היום נגיד כמעט ולא מדבר אז שחוזר לבית חוזר עצבני כזה/מקטר שבוע שעבר התקלחתי ואחרי מקלחת אוהבת לשים לי קצת קרמים וזה שזה 10 דקות בערך אחרי המקלחת ואז הוא צועק תסיימי כי נשאר עם הבנות ושאני אומרת לו עלזה הוא מתלונן שאחרי המקלחת אני שמה את הקרמים שלי שזה עוד קצת זמן.. נראה לכן הגיוני? ולצאת לעבוד זה יותר בעיה הקטנה תיהיה בת חצי שנה והוא אמר לי אם אני עובדת שאני יחשבן את השעות שיסתדר לי אם הגנים כלומר אני לבד מכניסה מוציאה אותם ואם יש משהו שמקפצים מהגן זה אני הכל אני, ולפתות במיטה איך יהיה לי חשק שאני לא מרגישה שיש לי זוגיות? ואני יוצאת פעם ב עם עצמי שצריכה סידורים ואז מתפנקת לפעמים קצת בבגדים זה לא יוצא שני וחמישי ובתי קפה הלוואייי לא יוצאת בכלל😭

זה כאילו נראה לפי מה שבעלי מספר שיש כאלה שיש להם שם לחץ בית או שהיו צריכים בשישי לסיים עם בעלי ביחד ב2 ויצאו ב11 ולעומת זאת בעלי הפוך מלחץ בית כל היום עבודה

יכול להיות שיש יותר אחריות בעבודה הנוכחית, יותר מהקודמת. בכל מקרה אם את בטוחה שהבעיה היא העבןדה הנוכחית שלו תדברי איתו על לחפש עבודה חדשה. עבודה צריכה לפרנס אותנו אבל אנחנו לא צריכים לסבול בה. אגב אמרת לו שאת מרגישה ככה מאז שהתחיל שם? הוא מרוצה מהעבודה הזאת? זה משהו שהוא רצה או שהוא עובד בזה נטו כדי להביא משכורת?

זה המקצוע שלמד ורוב שעות העבודה במקומות אחרים במקצוע הזה הם כאלה אני חושבת שהבעיה בו שהוא לא יודע לעשות הפרדה בין הדברים והוא אמר לי באחת הפעמים שהעבודה קשה אבל הוא נהנה הוא פורח שם אז לעזוב הוא לא יעזוב

הוא טוען שהוא פורח שם אבל אני מרגישה שזה על חשבון המשפחה שלו

הבנתי. הסברת לו איך את מרגישה בלי האשמות?

פשוט לחפור ולחפור לו א. שהוא צריך להתקשר ולשלוח הודעות במהלך היום ב. שאת רוצה אותו רגוע ושמח בבית ולא עצבני ג. שיתחיל לעזור עם הילדות כי את לא יכולה שהכל נופל עלייך עד שיפנים וישתנה!!

כן וזה לא עוזר מקודם אמרתי לו שאולי נלך לבית מלון אפילו רק לשישישבת רק אנחנו והוא צחק אמרתי לו רק אני מרגישה שהזוגיות שלנו מתה? אמר שגם הוא מרגיש שהיא מתה והתקשרתי אליו מקודם והוא כרגיל היה חסר סבלנות אחרי שנייה😑

יש גברים שלא סובלים שמפריעים להם בעבודה. שזה מוציא אותם מהריכוז שיש עבודה ובית ואם זה דחוף מדברים.. גם בעלי כזה.. אבל שחוזר עצבני הביתה לא מקובל עליי את לא צריכה לקבל את כל העצבים של כל היום כמו שהוא לא צריך לקבל את שלך..

לא יודעת נשמע שזה מעבר.... אבל תראי גם את לא 100 מאמי, להגיד שבגלל שהמשכורת נמוכה את לא צריכה אותו, גם על זה צריך להסתכל.

אני יודעת שזה לא נשמע טוב בגלל המשכורת אבל אני מסתכלת על הכלליות הכוונה אני רואה אתזה כל היום אני לבד מגדלת את הילדות ומטפלת בבית, הרבה מהיום לא שומעת ממנו וגם שהוא בא אין לנו כזה זוגיות, גם שהוא בא אין לי זמן לעצמי וכן גם המשכורת לעומת השעות שהוא לא נמצא לא וואו בכלל ואני עדיין נתמכת בעזרה של אמא שלי

היום אף אחד לא מצליח עם משכורת אחת. ישבתי שנה עם כל ילד בבית וזה היה קשה כלכלית.. היו לנו רזרבות שלא רק שנגמרו גם נכנסנו למינוס ובעלי מרוויח יותר מ9 ואין לנו שכירות. אם בעלי יוצא מוקדם מהעבודה זה בשעה 5 וחצי ואז נסיעה של קצת יותר משעה הביתה... קל זה לא, אבל זה לא שהוא בפיקניק. תראי, אני לא נגדך, ממש לא. אני פשוט באמת רוצה שתנסי לראות את הצד שלו מתוך מקום של חמלה גם אם זה לא הדדי. זה נותן נחת רוח להסתכל על זה מהצד השני. וחוצמזה משרות התחלתיות הן תמיד קשות ולא מוערכות.

עבודה באתר בניה היא לא קלה.. זה לעבוד בחום ללא מזגן ופיזית..לעלות מלא קומות ללא מעלית . את מתארת שמאז שעבר לעבודה הזו הוא הפסיק לדבר איתך במהלך היום ויותר להיות עצבני ובנוסף מרוויח משכורת שלא באמת מספיקה לכם ועוד גריל אצל אמא שלך שזה בטוח לא פשוט ולא נוח לכם.. לדעתי זה נובע אצלו מהתיסכול , מהקושי, העייפות והכל ביחד. יכול להיות שקופץ לאמא שלו במהלך היום כדי לאכול, זה מובן ..את לא צריכה להיפגע מיזה. אני מבינה גם אותך, אבל תנסי קצת להיות במקומו ולהבין את התיסכול שלו.. תהיי שם כשהוא חוזר מהעבודה בשבילו, תשאלי אותו איך עבר עליו היום.. לא יודעת מה התפקיד שלו שם אבל בכל תפקיד באתר בניה זה לא פשוט וקל..יש המון ויכוחים , עצבים.. ככה שלדעתי תתמכי בו, שיספר לך , ישתף אותך מה היה איך היה ותספרי לו גם איך היה לך במהלך היום.. עוד מעט אתם עוברים לבית משלכם בטוחה שעולות בו מחשבות איך תסתדרו כשהוא עובד לבד והמשכורת לא מספיקה ואתם עם צמודים..ככה שלדעתי, תנסי ליתמוך בו יותר..להיות לו לעזר. ואצלי , כשבעלי בימים עמוסים ועובד פיזית גם הוא לא מתקשר וגם כשאני מתקשרת איו לו כל כך הרבה זמן לדבר איתי וגם כשמדבר הוא לא תמיד קשוב כל כך כי יש מסביבו עוד אנשים והם עובדים יחד... מתארת לעצמי שכך גם בעלך. 🤷‍♀️

ואם מספטמבר הגדולה ניכנסת לגן עירייה, את יכולה להכניס את הקטנה למעון ולצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסה.

הוא אוכל בעבודה מביאים להם קייטרינג אז אוכל שם אצל אמא שלו סתם שותה קפה או משהו ואין לי זמן לעצמיי אז איך יהיה לי זמן בשבילו? אפילו מקלחת אני לא מצליחה נורמאלי גם שהוא נמצא וגם שלא והילדה נכנסת לגן של התמת פרטי לא עיריה היא תיהיה רק בת שנתיים בספטמבר אז ככה שזה יצא לנו הרבה כסף והצעתי לו שאני יעבוד פעם בשבוע אפילו בערב כדי להוריד את המחיר של הגן שנשלם פחות רק פעם בשבוע יצטרך לצאת קצת מוקדם כדי להוציא אותה והוא צעק לא מוכן להתפשר כי לא מוכן להוציא אותה

זה כבר נשמע שהוא לא מעוניין להיות אבא. ותכלס? זה נשמע קלאסי כמו מקרה של מישהו שנשאר עד מאוחר בעבודה כדי לא לטפל בילדים ונשבר לו מזה