בנות שעשו ביות בבית חולים לידה ראשונה, איך הייתה החוויה?

אני עשיתי אפס הפרדה וזה היה מושלם. הלידה היתה ממש טראומה (נגמרה בקיסרי חירום) וזה שהוא היה איתי ממש חיזק אותי כי זה הראה לי בכל רגע נתון בשביל מה אני מתמודדת עם כל הכאבים מהלידה. בנוסף, אני ממש מאמינה בלב שזה גם חשוב לו, שהוא איתי כל הזמן והמון ידיים וקרבה. בתינוקיה הם לא בידיים כמעט ובלי הרבה חום ואהבה. ביקשו שאלך איתו לתינוקיה כדי שישקלו אותו, בזמן שהאחות שוקלת אותו 4 תינוקות בכו, אז האחות השניה האכילה תינוק וכל ה-3 האחרים פשוט המשיכו לבכות, אבל הן היו רק 2 אחיות, ולי אישית כואב הלב לדעת שהוא יכול לבכות עכשיו 20 דקות ויותר עד שבכלל יתייחסו אליו. קודם כל באמת למדתי שם איך לטפל בו מבחינה בסיסית, איך להחליף בגדים, איך להחליף חיתול, איך להרגיע אותו כשבוכה, כל שאלה שלא היתה לי ברורה היה לי למי לפנות. וגם הוא ישן עלי מלאאאא ואני פשוט נמסתי ❤️ אבל זו רק אני והחוויה שלי והתחושות שלי.

אני הייתי אפס הפרדה היה מושלם לא הייתי מסוגלת להשאיר אותו בתינוקיה....שעתיים אחרי הלידה כבר הייתי איתו בחדר.... ולפני זה בעלי ליווה לכל הבדיקות לא נשאר לבד עם הרופאים ועם האחיות בכלל

.

מורן ממש מסכימה איתך גם אני שמעתי את התינוקות בתינוקיה בוכים ואף אחד לא בא...נקרע לי הלב... בטח היה לך סופר קשה אחרי קיסרי כל הכבוד לך...

גם אני הייתי באפס הפרדה ואני לא יכולה לדמיין סיטואציה אחרת שהילד שלי לא איתי

אני הייתי באפס הפרדה אם יש לך אופציה שמשהו ישאר איתך בעל/אמא זה הכי אידיאלי כי אז יש לך עזרה בכל המסביב והתינוקת איתך כל הזמן להנקה בלי ללכת כל שניה לתינוקיה. בלידה שניה הייתי בלילות לבד והיה סבבה אבל בלידה ראשונה ההתאוששות מהתפרים הייתה פחות קלה וכן הרגשתי צורך שמשהו ישאר איתי.

אצלנו לא אפשרו שמישהו ישאר ועדיין עשיתי את זה... בעלי היה נשאר איתי עד 22-23 בלילה , ואחר כך מגיע שוב בבוקר.

תודה לכן אלופותתתתת