איך שורדים את הקשיים הזוגיים אחרי לידה?! מאז שילדתי רק קשה, אני רגילה להיות סופר עצמאית, לא צריכה אף אחד ופתאום אני מוצאת את עצמי תלותית בבעלי, צריכה תמיכה נפשית ומתאכזבת פעם אחרי פעם, למה הוא לא מסוגל לתת לי את מה שאני צריכה ומבקשת?! דיברתי עם חברות ומשפחה, וכולן אומרות שגברים לא מתפקדים אחרי הלידה ושהרוב המוחלט עלינו הנשים, פשוט מאכזב, כי גם כשאני צריכה מילה טובה, אני לא מקבלת אותה, לא יודעת כבר מה לעשות עם זה, מנסה לשנות גישה, להנות מהדרך וכל פעם הוא מוציא לי את כח האוויר מהמפרשים... פשוט מתסכל.

דנה אני כל כך מזדהה איתך! בדיוק השבוע הייתי לי שיחה עם בעלי בנושא וניסיתי להסביר לו שהוא פשוט לא מבין את ההרגשה הזאת מעצמאית לחלוטין כל שניה לבקש ממנו עזרה זה קשה ובקרוב הילדה תיכנס לגן וזה אמור להקל עלי ואצליח לעבוד נורמלי אבל זה מלווה בכל כל הרבה מרדות שהוא לא מצליח להבין.. אני מרגישה שהפכנו להיות שותפים שלא מצליחים לדבר ולהבין אחד את השני, נושא מתסכל

מבינה אותך, כאילו האחריות על הילדים זה רק על האישה... לקח לבעלי המוווןןןן זמן להבין מה מפריע לי, אבל היום הוא כן מבין... למשל, אני עובדת מהבית וצריך לאסוף את הקטנה עם רכב ואין לי אפשרות כזו, אז הוא אחראי לדאוג שמישהו יאסוף אותה. וזה ממש מוריד לי מהראש משהו, אני מרגישה שהוא שותף באיסוף מהגנים למרות שהוא "רק" צריך לשלוח הודעה ולבקש עזרה מהשכנים.. זה לוקח זמן, אבל אם תטפטפי לו את זה כל הזמן, בסוף הוא יבין.... והכי טוב, אם יש לך רעיונות לדברים פרקטיים שהוא יכול לעשות בשביל להקל עלייך אז ממש להכין לו רשימה ולהגיד לו לבחור משהו.