היי בנות, אני בדרך כלל לא מתייעצת, או חושפת כאן על חיי האישיים אבל אולי אחת מכן חוותה ותוכל לייעץ לי מה לעשות או להרגיע. אני ובעלי גרים אצל אמא שלו כרגע עד שנקנה בית (דיור למשתכן) הבת שלי בת שבעה חודשים ואני מרגישה שאמא שלו רוב הזמן עם הבת שלי, יוצא שכשאני מנקה אז היא איתה וגם כשאני יושבת איתה ומשחקת היא מצטרפת (ואין לנו כל כך את הזמן איכות הזה שלי ושלה לבד) ויש לי פחד מאוד מאוד גדול שהבת שלי תאהב אותה יותר ממני, היא כבר גם יוצר מגיבה לה מאשר לי וזה גורם לי לקנא ברמות מטורפות ואני מרגישה רע עצמי שאני מרגישה ככה. אמרתי לבעלי שאני כבר לא מוכנה לחכות לדיור למשתכן ואני רוצה שנקנה בית ככה (הוא פשוט יהיה פשוט מאוד ולא שווה את הסכום) אבל אני כבר לא יכולה עם זה שאין לי פרטיות וזמן איכות עם הבת שלי אני כל כך מתוסכלת מהמצב מצד אחד זה טוב לחסוך ואז לגור בבית משלי אבל מצד שני הזמן איכות עם הבת שלי והאהבה שלה הרבה יותר חשובה לי מה אתן הייתן עושות?

ילד יודע להבחין בין אמא שלו לאחרים. אהבה לאמא זה לא משהו שאפשר לקחת אלא אם כן את אמא מתעללת ולא נראה לי שזה הקייס. בכל אופן, שחררי. תשמחי שיש מי שמעניק לה אהבה יתרה פרט אלייך.. ואל תגרמי לעיניין שטותי כזה לסטות מהדרך שלך ושל בעלך

לצאת איתה לטייל אולי? לבד...?