לא יודעת מה לעשות, משתגעת כבר מהויכוחים על זה אשמח לתובנות מכן - ב״ה נולדה לנו בת קטנה ומתוקה לפני כחודש, בעלי מתעקש לעשות לה סעודת זבת הבת. אצלנו זה לא נהוג ואני לא רואה בזה צורך, אצלנו הבעל הולך לבית כנסת מברך נותן לה שם ונגמר הסיפור. אני אחרי קיסרי שני ועדיין לא חזרתי לעצמי, לא נפשי ולא פיזי… אני רואה בסעודה עכשיו אירוע מיותר שמצריך ממני התעסקות שאין לי זמן אליה ואין לי חשק וצורך בה. מרגיש לי שהוא עושה את זה רק כי אמא שלו מתעקשת ולי זה לא מתאים. כל פעם אני מסבירה למה אני לא רוצה והוא משתכנע, ואז שוב חוזר חלילה כאילו לא דיברנו על זה מעולם… אני אוהבת את הבת שלי ורוצה שתיהיה הכי מבורכת בעולם אבל לא חושבת שסעודה עם מלא אנשים שאני לא רואה ביום יום מחבקים אותה מרימים ומנשקים אותה יביא לה את הברכה… איך אני יכולה לשכנע אותו סופית לרדת מזה??? אני מיואשת בלי שינה כאובה ועוד צריכה להתעסק בדבר הזה… אלוהים שיעזור לי

במצב כזה הולכת לרב של בעלי

אנחנו לא דתיים מורי, אין לנו רב 🤷🏻‍♀️

אומרת לו באופן מפורש שיודיע גם לאימא שלו שזה לא יקרה ושיתחשבו בך שניהם ושיפסיקו לטרטר אותך עם הנושא הזה כי זה גורם לך להיות יותר חולה. ואם כל הכבוד לסעודה שאנשים מרימים מחבקים ומנשקים... עדיין יש קורונה.. עדיין הילדה לא מחוסנת.. לא יודעת, גם בפן הבריאותי עבורה זה מיותר. **אני באופןן אישי** הייתי מגיבה לבעלי בצורה הרבה יותר אסרטיבית שכדאי לו להפסיק לבקש ממני את זה אחרי שהסברתי יפה.. ומודיעה גם לאימא שלו חגיגית שאם אמרתי לא אז זה לא וזהו. אז אולי אם תציגי להם גם את הנושא הבריאותי זה יעזור?

אני פשוט הייתי מחכה עוד קצת עד שתחזרי לעצמך ואז עושה

לעשות מאזניים. גם בפניו. מה עדיף? שלום בית או סעודה

אני חושבת שכדאי לך לשחרר... ניסית להתעקש ונראה שזה רק מתיש אותך. תגידי לו אין בעיה, אבל אני לא עושה כלום, מגיעה כמו אורחת. ואם יש דברים שאת מעדיפה, למשל: שלא ירימו את התינוקת וכו... אז להבהיר מראש שאת לא תאפשרי לדבר הזה לקרות.