חייבת לפרוק בנות אהובות תעזרו לי להבין מה קורה פה יש לי 2 ילדים בת ראשונה בת 1.3 ובן בן חודשיים הפרשים מאד צמודים. לבעלי אין משפחה אמא שלו נפטרה ואבא שלה לא בקשר עם הילדים ומתגורר בפריז המשפחה היחידה היא שלי. אמא שלי בבית לא עובדת גרה 5 דק ממני כשילדתי את הגדולה הייתי אצלה בבית על מנת לקבל עזרה אחרי לידה זה קרה בדיוק שבוע ואחרי שבוע היה פיצוץ גדול ביני לבינה שגם ככה זה לא איזור הנוחות שלי בנוסף לזה אין לי שום עזרה אמא שלי הייתה רק מחפשת טיפה ללכת כדי לא להיות איתי ועם הילדה כנראה שהיה לה קשה מידי הייתי מטפלת בה לבד ללא שום עזרה כלל גם שהייתי עם חום גבוהה אף אחד מלבד בעלי לא היה לצידי לא אמא שלי ולא אחותי כשילדתי את הילד היא התנהגה כאילו היא הולכת לפצות על הילדה הראשונה שלא עזרה כלל איך שילדתי הלכתי אליה היא לקחה אותו כל לילה ונתנה לי לישון במשך שבועיים אחרי שבועיים פשוט התהפכה לא רוצה יותר לעזור לי התחילה לצעוק עליי שבגללי היא לא מצליחה לזוז מהבית ולא לעשות ציפורניים גבות וכו׳ זה ממש לא נכון . הגדולה איתי בבית וכשאני מקבלת עזרה ממנה זה איתי ביחד אף פעם לא השארתי אותה לבד והלכתי אני מרגישה שאני לבד בעולם בעלי חוזר מאוחר מהעבודה וכשחוזר זה כבר מקלחות ולמיטות כל היום אני לבד מתמודדת לבד בלי שום עזרה כרגע אני ואמא שלי לא מדברות כמה ימים מרגישה שבורה מצד אחד לא רוצה להגיע למצב כזה ולמריבות ומצד שני קשה לי שהיא כל היום בבית שוכבת על הספה ולא עוזרת לי אני יודעת שהיא לא חייבת אבל הייתי מצפה שבתור אמא היא תיהיה בשבילי תמיד. אגב יש לי אחות שקטנה ממני בשנה והיא לא עוזרת לי בכלל אמא שלי אומרת לה כל עוד את רווקה תהני תעשי חיים יגיע זמן שיהיו לך ילדים עד אז תהני כואב לי לשמוע אתזה אני בן אדם מאד משפחתי שקשה לי אם זה שאין אחדות שאין עזרה אני מנסה לשחרר ולא מצליחה האם אני טועה? האם ככה אמור להיות?

את בחרת ללדת ילדים , את צריכה להיות זאת שמטפלת בהם ודואגת להם יחד עם בעלך. אמא שלך לא חייבת לך שומדבר בגידול הילדים, הצפיה הזאת שאתן מגיעות אליהן הביתה לאחרי לידה והן יעזרו לכן לא ברורה לי אף פעם. אם הן מציעות עזרה - אחלה. אבל את הילדים שלה היא כבר סיימה לגדל. לא אחותך, לא אמא שלך הביאו את הילדים האלה לעולם. רק את ובעלך - תתמודדו. אם מישהי מוכנה לעזור - מבורך, אבל אף פעם אל תבואו כאילו הן מוכרחות וחייבות. כגודל הציפיות - גודל האכזבות.

מבינה שאת פגועה ורוצה יותר עזרה מאמא שלך.. אבל את צריכה גם להבין שאת ילדת כבר את השני שלך.. היא לא אמורה לגדל לך אותו.. לא כל כך הבנתי במה את מצפה שהיא תעזור לך. מפריע לך שהיא יושבת על הספה ואת מטפלת בו והיא כביכול לא עוזרת לך, את האמא של התינוק, את אמורה לטפל בו והיא רק אמורה מידי פעם להושיט יד. יכול להיות שהיא בעצמה נימאס לה שאת דורשת ממנה יותר מידי כאילו היא ילדה אותם.. אבל את צריכה גם להבין שאמא שלך סיימה את תפקידה בלגדל ילדים . היא כבר לא אמורה להאכיל תינוק כל 3 שעות .. לחתל ולעשות גרפס. אם את אצלה כבר יותר משבועיים ועוד בילד השני שלך אני מבינה את זה שזה כבר מפריע לה שאת שם וכביכול מצפה ממנה לטפל לך בתינוק. היא הסבתא, את אמורה לתת לה להנות מהנכדים שלה, לפנק , לחבק. לא כל היום להאכיל, לחתל ..אני מבינה אם את צריכה עזרה בלקלח מיד פעם .. אבל לא כל כך הבנתי למה את עוד מצפה ממנה? כשאת כביכול מתלוננת או נותנת לה הרגשה שאת צריכה ממנה כל הזמן עזרה, את נותנת לה להבין שאת לא באמת בשלה להביא ילדים ואת לא באמת מסוגלת לטפל בהם ולכן היא כנראה גם אומרת לאחותך לא למהר עם זה.. לדעתי ההפך, את צריכה לשחרר ממנה קצת.. לדעתי בכלל את כבר צריכה להיות בבית שלך במיוחד שאת רואה שלאמא שלך כבר אין סבלנות.. לפעמים זה לא אישי אלייך, יש אנשים שמגיעים לגיל מסויים שכבר אין להם סבלנות לטפל בתינוקות/ילדים ולא בגלל שזה דווקא אלייך.. לכן לדעתי תשחררי..תחזרי לבית שלך, אל תצפי לעזרה מאף אחד. תאמיני לי שברגע שתשחררי , אמא שלך תבוא בעצמה לבקר אתכם..תפנק אותם ותהנה מהם .. אני לא כל כך הבנתי למה את מצפה ממנה, אבל התגובה שלי בהתאם למה שרשמת.. שולחת לך חיבוק, מבינה אותך שאת בתקופה רגישה אחרי לידה יש המון הורמונים ורגישים. אבל את גם צריכה להבין אותה.. היא כבר לא צעירה ולא אמורה בכלל לטפל בתינוק 24/7.. ובטח לא צריך להפריע לך שהיא נחה..🤷‍♀️

את יודעת שהיא לא חייבת לך כלום,היא את הילדים שלה גדלה. את בחרת ללדת וצמודים. לי אין עזרה בכלל לומדים להסתדר ואם צריך לוקחים עזרה בתשלום

תראי את לא טועה כי אין נכון ולא נכון כשמדובר ברגשות. את פשוט בעיניי צריכה לעשות שינוי מחשבתי, כל עזרה היא בונוס אבל המצב הרגיל הוא לבד זו ברירת המחדל אלה הילדים שלך הבחירות שלך והאחריות שלך עצם זה שנתנה לך לישון שבועיים זה כבר משהו שלא לכולם יש. אני מבינה את הציפייה שלך אבל רוב האכזבות בחיים נובעות מציפיות שווא. אל תצפי אל תבני על אחרים את יכולה לבד. אם זה מנחם אותך אז יש לשנינו הורים ארבעתם עובדים ארבעתם רואים את הילדה שלי גג פעם בשבוע וגם זה לא תמיד, וארבעתם לא עוזרים ואני גם לא מבקשת. אז כן לא ישנתי חודשים ראשונים בכלל וכן קשוח כל היום לבד אבל זו בחירה שלי הם את שלהם גידלו כבר במקסימום אני מבקשת מאמא שלי בייביסיטר פעם בחודש כדי לצאת עם בעלי אבל לוקחת בחשבון שמותר לה לסרב וגם זה יהיה בסדר מבחינתי.