היי בנות, פוסט פריקה. יש לנו ילד בן 1.4, מההתחלה בעלי חי קצת בללה לנד לגבי איך החיים יראו עם ילד, חשב שיאכל וישן, נהיה מאוד קצר וחסר סבלנות מאז שנולד, הוא מאוד אוהב אותו אין פה ספק אבל ברגע שהילד קצת לא רגוע, עצבני או משו כזה הוא גם נהיהי עצבני וחסר סבלנות. אני מוצאת את עצמי ממש נלחצת ומתכווצת שהילד איתו ומתחיל לבכות שהוא עכשיו יתעצבן. אין חלילה אלימות פיזית או מילולית ממש לא!!! אבל הוא קצת מרים את הכל ונהיה קצת יותר תקיף איתו, עעשיו אני מסכימה שצקיך לשים גבולות וכאלה אבל לא יודעת זה לא מתלבש לי טוב ההתנהגות הזאת, זה לא צריך להיות ככה. והשיא היה בערב חג שנסענו לפינת ליטוף שהילד ממש אוהב ומשום מה לא זרם לו הוא נורא בכה ולא רצה ללטף ורצה רק ידיים וקיצר לא היה במצב רוח לזה בכלל ובעלי התעצבן שהוא ככה לא זורם ושאי אפשר לעשות או לתכנן איתו כלום ושאלא אם כן הוא בגינה או מול הטלוויזיה הוא לא מבסוט מכלום (שזה גם לא נכון כי כל פעם שנסענו איתו לאנשהו הוא נהנה והיה סבבה פשוט באותו יום משו לא זרם לו. והכי פגע בי מאוד שהוא אמר שאנחנו אשכרה מגדלים עוד (השם של אחי) אחד, אחי אוטיסט ולא מעניין אותו יותר מידי חוץ מטלוויזיה ומחשב, וכל כך נפגעתי מהאמירה הזאת, היינוב אמצע המקום הזה ורק רציתי לבכות ולהגיד לו שהוא מטומטם על זה שבכלל העיז להגיד את זה. הוא אבא טוב ומאוד אןהב את הבן שלנו אבל הרגעים האלה שהוא מאבד סבלנות קורעים לי את הלב. כשאני מנסה לדבר איתו על זה הוא אומר שאני גורמת לזה להישמע כאילו הוא איזה בן אדם עצבני שרק צועק ומתעצבן כל היום. והוא לא כזה אבל מאז שהילד נולד הוא ממש קצר גם בדברים אחרים לא רק שקשורים לילד ישירות אוף לא יודעת אולי אני מגזימה? אני יודעת שזה לא מושלם אצל כולם ואי אפשר באמת להתנהל בחיי היומיום ככה אבל אני לא מצליחה להןציא את האמירה על אחי מהראש כל כך כואב לי המשפט הזה ממש צרם לי. מה אתן אומרות? מגזימה? 😪

אני חושבת שלפתוח את הנושא איתו זה מאוד חשוב. תקשורת יכולה לעזור לכם להבין אחד את השני ולפתור בעיות התנהגות ורגש. חושבת שכדאי שתדברו על זה בפתיחות ובאווירה טובה, ואם צריך לפנות לעזרה מקצועית ביחד

לא הייתי עוברת על סדר היום על האמירה על אחיך אפילו הייתי עושה דרמה גדולה מאוד לוקחת את הילד נוסעת להורים לכמה ימים כדי לזעזע אותו ושיבין כמה חמור המשפט שיצא לו מהפה דבר נוסף, את לא מגזימה בכלל כשהוא אומר לך שאת מציגה את זה כאילו הוא בן אדם עצבני תסבירי לו שככה זה נראה מהצד אין מה לעשות ברור שאם הוא אומר ככה הוא אפילו לא שם לב להתנהגות שלו זה ילד לא בובה אין כפתור שלוחצים ומחליטים איך ירגיש כמו שלכם יש מצבי רוח גם לילד

את לא מגזימה בכלל! ניפגעת ובצדק !. לדעתי תשבי איתו ותדברי איתו על הרגשות שלו, כמו שסיפרת פה בפוסט על המקרים של העצבים , תספרי לו על ההתנהגות שאת רואה ממנו כלפיי הילד..יכול להיות שהוא לא שם לב לזה.. תשפכי לפניו את הרגשות שלך וכמה שאת פגועה מהאמירה שלו, אם קשה לך לדבר אליו ישירות, תכתבי לו הודעה לטלפון ככה הוא יקרא הכל ויבין. תסבירי לו שהוא כולה תינוק בן 1.4.. הוא מצפה ממנו ליותר ממה שהוא מסוגל. יש זמנים ביום שהילד כבר ניהיה עייף וכל מה שניראה שהוא יהנה ממנו כבר לא מעניין אותו כי הוא רוצה לישון.. וכולם ככה. בעקבות האמירה שלו על אחיך , שקודם כל היא לא הייתה במקום בכלל..בלי קשר. אפשר להבין שההתנהגות שלו (של בעלך) כלפיי הילד, העצבים שלו והרצון שלו שיתעניין בכל מיני דברים לדעתי זה נובע בעיקר מתיסכול כי הוא כנראה חושש שיהיה לבן שלכם גם אוטיזם כולשהו.. ולכן הוא מתעצבן מהר על כל תגובה של הבן שלכם. הוא כנראה מצפה ממנו להתנהגויות מסויימים וכשהוא ניתקל בקושי כולשהו הוא כנראה ניכנס ללחץ כי מכניס לעצמו בראש שמשהו לא תקין עם הילד וזה מתבטא אצלו בעצבים ובהתנהגויות האלו.. את צריכה לשבת לדבר איתו שאין קשר בין הדברים, שהוא מכניס את עצמו סתם לחרדות . ואם יש לו חשש כולשהו שאפילו ילך להתייעץ בטיפת חלב אולי ככה ירד לו הלחץ מיזה ויתחיל להירגע. כשיבין שהכל תקין ובסדר בהתפתחות שלו. וכמובן שתסבירי לו שגם אם לא היה , הוא הילד שלו והוא עולם ומלואו ובטח בשבילכם.שאתם.ההורים שלו, במקום לחבק לאהוב ולתמוך בו הוא פורק עליו עצבים ותסכול. שיהיה בהצלחה🙏❤🥰 שולחת חיבוק ❤