עזרה בנות🙏🏼 התחלתי עם הילדה בת ה2.5 גמילה מטיטולים אתמול. היא אפילו פעם אחת לא עשתה פיפי וקקי בשירותים אלא רק בתחתונים. רק אחרי שהיא עושה היא אומרת לי או לבעלי... זה תקין? טיפים משיהי? מציינת שבשירותים היא על ישבינון שהיא ממש אהבה אותו והיא מוכנה לגמילה היא מדברת על זה כל הזמן ורוצה לזרוק את הטיטול

תנסי לקחת אותה באופן יזום כל חצי שעה נגיד. פספוסים בתדירות גבוהה יכולים לקרות בימים הראשונים. מה שחשוב זה לראות אם יש מגמת שיפור ואם יש הצלחות. אם לאורך מספר ימים אין שינוי אולי כדאי לחזור לטיטול ולהוריד בהדרגה. נגיד לפני המקלחת להתרגל ללכת לשירותים. אני מדברת רק מהניסיון האישי שלי כמובן. המון בהצלחה!!

הורדתם לה את הטיטול לגמרי?

אם מורידים טיטול לא לובשים חזרה זה גורם להם לבילבול . אחרי כמה ימים היא תבין ותתחיל לבקש לפני . שלי ניגמלה אחרי חמש ימים .. בהתחלה קשה אבל שווה את זה . וכן תזכירי לה כל חצי שעה תשאלי אם יש לה פיפי/קקי

כמה דברים: 1. הייתי מורידה טיטול לגמרי במהלך היום, גם בשנ"צ בלי טיטול. לגבי הלילה החלטה שלכם אם לעשות יחד או אחרי זה. 2. לקחת ביום הראשון כל חצי שעה לשירותים, יושבים דקה וקמים, יצא מעולה מקבלים פרס קטן (שבב שוקולד או משהו בסגנון) לא יצא לא נורא. 3. היה פספוס, אומרים "אוי, איזה באסה.. פיפי עושים רק בשירותים" ורצים מהר מהר לשירותים ויושבים כמה שניות וקמים. (כן, למרות שאת השלולית היא כבר עשתה על הרצפה) 4. ביום השני לא לקחת באופן יזום ולא לשאול אם יש פיפי (היא גם ככה לא תדע להגיד). פספוס, כמו ביום הראשון. 5. אם היא אומרת שיש לה פיפי לרוץ מהר מהר לשירותים, לשבת. לא יצא, קמים אחרי דקה גג, לא יושבים שעות. יצא, "איזה יופי, איזה ילדה גדולה!" ולתת פרס קטן. 6. לא לחזור אחורה, גם אם יש הרבה פספוסים להתאזר בסבלנות, היא תבין את הקטע..

ובאופן כללי, תני לה אחריות ללכת לבד לשירותים, אל תשאלי אותה אם יש לה פיפי ואל תגידי לה ללכת. לפני השנת לילה (אחרי הגמילה בלילה כמובן) אני כן אומרת ללכת לשירותים ולפני נסיעה ארוכה (גרים בבנימין אז מסוכן לעצור באמצע הדרך אם יש פיפי...)

להראות אדישות כשעושה כל עצמה ואק להגיד פעם הבאה פיפי/קיקי עושים בשרותים, זה חלק מתהליך הלמידה. האסימון נופל אחרי כמה ימים ופתאום הם מתחילים ללכת לשרותים. לא להתייאש ולא לפקפק, זה התהליך, להפסיק או לחזור אחורה זה מה שדופק אחר כך הכל

ואני גם בגישה של לא להגיד לילד. האחריות עוברת אליו, נהפוכו, תמיד כשהתפלק לי להגיד אמרו לי שאין ושנייה אחר כך עשו

ואו בנות אתן קשוחות 😅😅 מאד יכול להיות שזה עבד עבורכן אבל אין דרך אחת שמתאימה לכולם....בתחושה שלי שווה לבדוק אם באמת הילד מוכן לפני שממשיכים בכל הכוח. העניין של לחזור אחורה,יכולה להגיד שאני טעיתי באחת הפעמים שלא עשיתי את זה ואז כבר באמת היה מאוחר מדי. זה הכל עניין של תזמון אבל גם של הקשבה לילד. בואו נזכור שמדובר פה בילדה בת שנתיים.... יש לי ילד שנגמל תוך יומיים, ילד שנגמל תוך שבוע וילד שלקחו לו חודשים ארוכים....אין פה אמת אחת 🤷🏻‍♀️ אני בעיקר חושבת שצריך לקחת נשימה עמוקה ולהבין שיש פה תהליך ולתת לו מקום לקרות

הורדתי את הטיטול לגמרי חוץ מהשנצ ומהשנת לילה. אתן אומרות שגם בשנצ אני צריכה להוריד לה את הטיטול?

היי אהובה, עונה לך בתור יועצת גמילה ואני בטוחה שיש כאלה שיתחברו לדרך שלי ויש כאלה שלא אבל אני אתן לך כמה טיפים כללייים; ראשית, ילדים יכולים להמליץ מטיטולים מגיל מאוד מוקדם, כמה מוקדם? 4 חודשים! בעצם עשיית הצרכים והשליטה בסוגרים היא מולדת! ובגלל שאנחנו שמים טיטוח אנחנו בעצם מנוונים להם את היכולת להרגיש שהם צריכים פיפי או קקי ןהם פשוט עושים כי יש מנגנון ברוך שגורם לנו להתרוקן כדי להגן על גופנו.. מה שכל זה אומר לנו, זה שילד לא צריך להיות מוכן כי הוא נולד מוכן... אבל ההורה צריך להיות מוכן.. 😅❤🙏 1. דבר ראשון להתחיל בהכנה! שבועיים שלמין של שיחות, סיפורים, דוגמא אישית, להכיר את האסלה, לדבר על זה, לקחת בובה ולהגיד שהיא מרגישה שלוחץ לה אולי יש לה פיפי? ולקחת לשירותים.. רק הכנה!! הילדים צריכים להגיע מוכנים לתהליך ולא להכנס אליו ביום אחד.. 2 הדרגתיות! לעשות הכל בהדרגה..להוריד חיתול ליום שלם ולצפות שהילד יבוא ויגיד פשוט זה לא פייר כלפי הילד, הרי איך הוא ידע? הוא צריך ללמוד להרגיש את הגוף שלו.. הדרגתיות מאוד עוזרת בתהליך וגם מונעת טראומות מילדים (כן כן זה ממש גורם לטראומה מסיימת שיום אחד כל היום הוא מרגיש שהוא נוזל חחח).. אז להוריד חיתול ביום הראשון לשעה.. וביום השני לשעה וחצי וככה לעלות לאט לאט. 3. לא לתזכר , אף פעם! אנחנו צריכים לתת לילדים את השליטה לצרכים שלהם.. ללמד אותם שזה שלהם ולא שלנו.. פשוט לחכות לפספוס.. הוא פספס? להגיד לו, עשית פיפי ופילי עושים בשירותים..פעם הבאה אני סומכת כליל שתרגיש שאתה צריך ונלך לעשות יחד" וזהו בלי דרמות ובלי פרצופים.. אסור לתת לזה להפעיל אותנו.. אלא המטרה היא להראות להם שיפי וקקי זה עניין של שגרת חיים ממש כמו לאכול.. 4. לא לתת פרסים.. אנחנו לא רוצים ליצור התניות חיצוניות.. אלא הפרס שלו הוא שהוא מרגיש נקי אחרי שהוא עושה באסלה.. אם הוא מצליח, להגיד לו כל הכבוד שהרגשת את הגוף שלך ואמרת שאתה צריך, איזה כיף זה להיות נקי נכון? וזהו.. בלי חגיגות, כי שוב אנחנו רוצים ענייניות.. את תראי שען הזמן היא תלמד להרגיש את הגוף שלה ותבקש לעשות לבד.. יש עוד עולם שלם של דברים אבל זה ממש באופן כללי ובגדול ❤❤❤ בהצלחה יקירה

להיגמל**

תודה רבה רבה על התגובות המעודדות❤️❤️ ובהצלחה לי🤪🤪