לא לשפוט הבן שלי בן שנתיים ו5 מוציא אותי מהכלים אני מגיעה למצב להרים עליי ידיים ואחרי זה אני בוכה על זה או מתחרטת אחרי שניה לא יודעת מה לעשות לא מקשיב עושה דווקא התחלנו גמילה אתמול מטיטולים והאמת זה הולך טוב . אבל מה שהוא התחיל לעשות זה נורא לא יושב בשקט לא רגועה אני אומרת לא שאסור עושה דווקא זורק עליי דברים מעצבים בקיצור אני גמוקה טוטלוס 😩😭

דבר ראשון תשמחי שאת אמא, בימנו זה ממש לא מובן מאליו דבר שני, לפני שאת עושה פעולה מסוימת מולו, קחי נשימה עמוקה תספרי עד 3 ותחשבי על ההרגשה אחרכ ואם זה שווה לך את זה את רואה שאת פועלת בצורה מסוימת והוא ממשיך להתנהג אותו דבר? נסי לשנות גישה שולחת לך חיזוקים🙏 בהצלחה

לא שופטת אבל שתידעי שלהרביץ ליד זה טראומה לכל החיים בישבילו. אמא שלי הרביצה לי מלא ותאמיני לי זה דבר שלא שוכחים.....וביגלל זה אני אומרת לעצמי לעולם לא ארים יד על הילדים שלי לא משנה מה ! אז לינשום , ליספור גם עד 10. להיתעלםאו פשוט לקחת להסביר ולחבק חזק. אולי רוצה צומי.. הוא בן שנתיים זה ממש קטני אימלה. תעבדי עלזה. שיהיה בהצלחה

ממי תקשיבי אני מבינה אותך, הוא בוחן אותך והודק את הגבולות שלך שאת מרגישה שאת מאבדת את זה צאי מהחדר צאי ישר , הייתי במצב הזה יצאתי הלכתי למקלחת שטפתי פנים נשמתי אמרתי הוא יחד הוא תינוק הוא לא עושה את זה בכוונה . אמרתי לעצמי תשני גידה דברי אליו יפה ... חזרתי ודיברתי ממי אמא אוהבת אותך נשכתי את השיניים ודיברתי יפה נכון אתה ילד טוב המון המון עבודה עצמית באמת שאפשר לאבד את זה שהם מוציאים מהכלים. שאת אומרת לו אסור והוא עודה דווקא פשוט להכניס לחדר אותיות לא בכוח וזהו לצאת מהחדר. לפני להסביר לו אתה לא מקשיב לאמא אתה מתנהג לא יפה זה כואב לי ולא נעים לי . עכשיו אתה תהיה בחדר שלך וזהו.