אני מרגישה בדכאון. לפני שבוע ילדתי את הלידה הכי מדהימה בעולם, באמת שכולם אמרו לי שאני פייטרית רצח והייתי אלופה של החיים לא בקטע שחצני!! בעלי בחדר לידה לא החמיא לי פעם אחת לא ניסה לחזק אותי ולא שום דבר, אמרתי זה בטח מההלם שלו. הגענו להורים שלי והוא מידי פעם זורק לי תקלחי את הילד (הגדול שלנו בן שנתיים) אני מסבירה לו שאני עם תפרים וכואב לי כל הזמן לוקחת משככי כאבים והוא כל פעם זורק לי דברים לקום לעשות. זה מחרפן אותי שהוא לא מבין את הכאב שלי ויותר משגע אותי שהוא לא מרים אותי ולא מחמיא לי ולא דואג שאני ארגיש טוב. את התינוק אין לי כל כך כח לטפל בו אני נותנת אותו לאמא שלי כמעט כל היום שהיא תטפל בו בה לי רק שקט!! אני אוהבת ברמות את הילדים שלי אבל כרגע לא מבינה מה עובר עליי והאם כל התחושה הזאת היא בגלל בעלי

שבוע 36+5, התחילו לי אתמול כאבים במפשעות וקצת באגן (ובכללי הכל כבד וקשה לזוז) אבל זה לא כאבים סדירים שבאים בתזמון, אלא יותר כאב כללי כזה, קשה קצת להסביר זה יכול להצביע על לידה קרובה?

רופא תעסוקתי מומלץ במרכז לשמירת הריון?

אני בשבוע 16+6 ואני אצל חמותי עכשיו והיא הביאה לי לאכול משהו ואני חושבת שהיה בזה חלבון או חלמון חי אני קצת בלחץ אני לא בטוחה אם יש בפנים אבל ככה זה נראה היא לא אמרה לי זה בסדר?