שאלה שהעסיקה אותי בימים האחרונים!!! נכון שבדרך כלל האישה יותר חרדה לילדים ויותר רוצה לבלות איתם ולגבר יש פחות סבלנות ורק רוצה את האישה לעצמו? אז אצלי זה הפוך. לפני כמה ימים היו אצלנו זוג חברים, נשואים אולי שנתיים עם תינוק קטן לנו יש 3 קטנים מדי פעם זורק לה נשיקה, מדי פעם שם עליה יד, מחפש את הקרבה שלה, מבקש ממנה לשחרר קצת ולא לדאוג יותר מדי לילד גבר טיפוסי ש"נלקחה" לו האישה על ידי ילד קטן אצלנו מעולם זה לא היה ככה וזה כואב לי מאז שנולד הילד הראשון בעלי פשוט מתרחק , כל פעם קצת אם הייתה קצת הפגנת חיבה בציבור בילד הראשון , היום בילד שלישי זה כבר לא קיים הוא משקיע המון זמן וסבלנות בילדים אלי אין לו סבלנות הוא לא מחפש את הקרבה שלי מבחינתו זה רק הילדים לפעמים אני לא קיימת אני מחפשת להיות איתו , רוצה זמן של שנינו לבד הוא לא אני מאוכזבת מהכל ...

אולי תנסי בלי לשאול אותו להשים את הילדים אצל אמא או איפה שנוח לך ותבואי הבית לבד ותעשי לכם זמן רק לעצמכם ותנסי לדבר איתו גם על זה תוך כדי אולי הוא צריך להיזכר איך היה פעם תעשי לכם איזה ערב כייפי רק של שתייכם

גם בעלי ככה, מאז שנולד הקטן… הןא מגיע הביתה נהעבודה וקודם כל הולך אליו. גם לי מרגיש שזה טיפה ירד. אבל חד משמעית גם מהצד שלי.

קודם כל , הכי חשוב , אל תסתכלי על אחרים. לרוב עושים הצגות. זה לא אמיתי וגם אם כן , בעיניי פחות נעים לעשן את זה ליד אנשים. דבר שני , תרימי את הזוגיות. תיזמי. מניסיון שלי , כשמעוררים את הגבר הוא נותן כפליים. אי אפשר,לצפות שהוא יתייחס ויתן ויביא ויקנה ואנחנו לא עושות כלום כדי ליזום את זה. אם חסר לך ,,תפעלי

אני עושה המון!!! הכל!!! הוא לא מחזיר לי זה לא מעורר אצלו כלום