ממש אובדת עצות כבר לא יודעת אך להתנהג. לאח שלי יש גיס ממש אגואיסט. כל תשומת הלב לו, לאשתו ולילדים שלו הולכת אליהם. כל שבת כשאני שם עם הילד שלי אני מרגישה עדיפות ב. הם גרים שם, אוכלים, עושים כל מה שהם רוצים חיים בבית מלון 5 כוכבים, מבלי לעבוד בעבודה מסודרת. השבת באתי עם הילד שלי, ובעלי לעשות שישי שבת. בעלי בן לבין הלך לעבוד, וכך יצא שהייתי שם כמה שעות בלי בעלי. כל השבת ההורים של בעלי בקושי התייחסו לילד שלי, לא באמת הקדישו לו זמן לשחק איתו להיות איתו. הם רואים אותו פעם בשבועיים, הילד של גיסי שם כל היום כבר שלושה חודשים. הגיע מצב שהילד נרדם על חמתי, גיסי ואשתו ישנו צהריים ואני לבד עם הילד שמתרוצץ בבית בחוסר מעש. אני מרגישה שאני לא רצויה ומצג שני לא בעלי רוצה להיות שם ולא רואה את היחס הזה. זה כואב לי בלב ובעצמות אני חוזרת משם מרוקנת רגשית בלי כוחות ושותקת. לפעמים יוצא מצב שאני פשוט מתפוצצת על בעלי מעצבים כשהוא בכלל לא אשם. אני לא יודעת מה לעשות .. בבקשה מתחננת לטיפת עזרה שתעזור לי להתמודד עם זה.

ואיי איזה חמודה שאת זה ככ מצער אבל ניסית לשתף את בעלך במה שעובר עלייך ? אני בטוחה שאם תדברי איתו ותסבירי לו מכל הלב מה עובר עלייך ומה ההרגשות שלך הוא יעזור לך בזה או אפילו יבין אותך ויזדהה איתך זה גם 90% נותן הרגשה יותר טובה בלב

את לא אמורה להיות במקום בו את מרגישה לא רצויה / פחות רצויה אל תסעי לשבת שלמה . מספיק יום בשבוע שנוסעים לבקר שעתיים אם שומרים שבת ופשוט תשתפי את בעלך. מסכן מקבל יחס חרא מהמשפחה ובנוסף את מתפוצצת עליו והוא לא יודע למה. תחשבי מה עובר עליו בתוך כל זה.

בעלי לאט מתחילה להבין אבל אז יוצר שזה גורם להם להתרחק במקום לשנות את המצב. דברתי כמה פעמים עם חמתי בדמעות, והיא רק אומרת לי שאני טועה באך שאני מרגישה. קורה מצב מאוד כואב שאח אחד יודע רק לקחת ולבקש ואח אחר שהוא ההפך הגמור. וחמתי חושבת ששויון זה לתת למי שמבקש. אבל לא מבינה שלא כולם מתנהגים אותו הדבר ולא כולם יודעים לבקש זה לא אומר שהם לא צריכים..