פוסט פריקה , תקופה מאתגרת ❤️ אני צ׳יקיטה נשואה לבעל הכי מדהים בעולם ואמא לעופריקי המושלמת . ילדתי לפני שלושה חודשים והאמת ? משום מה חלמתי שיהיה הרבה יותר קל. קיבלתי סוג של כאפה רצינית , אני תוהה עם עצמי בימים האחרונים איך אמהות מצליחות לתפקד עם שניים ושלושה ילדים בבית? ושלא נדבר על יותר טפו טפו חמסה אבל אני עם אחת ויש רגעים שאני מרגישה שאני קורסת . לא מפריע לי הלילות ללא שינה ולא מפריע לי הקקי הצהוב חח ולא כלום. מפריע לי התסכול של הקטנטנים .. שאין איך לעזור חוץ מחיבוק חם והרבה אהבה . לשמוע את אותן מילים ובאותו ניגון ׳זאת תקופה וזה יעבור׳ אני עכשיו בתקופת הגזים וזה כל כך קשוח!!!! אבל מי אני ? איפה האמהות שנמצאות כבר בשלב בשיניים? ובשלב הגן שכל שני וחמישי הילד חולה. להצליח לתמרן בין הכלים, לכביסות, לבישולים, לניקיונות ולטפל באוצרות שלנו. עם הכאבים של אחרי לידה ודימומים מטורפים ומה לא!! ויש , יש רגעי שבירה במקלחת אני לבד והבכי שפשוט יוצא ויוצא ואז.. מנגבים את הדמעות ויוצאים בפול פאוור לבחוץ . אמהות , וכאלה שעתידות להיות בעזרת ה׳ - אנחנו לביאות ! אנחנו מלכות! אנחנו הבית! אנחנו עמוד התווך ! אנחנו כל מה שתרצו! אני כותבת את הפוסט הזה כדי לחזק אותכן וגם אותי . לא פשוט לגדל ילד ובטח שלא כמה לא הכל נוצץ כמו בחלומות וגם אנחנו נשברות לפעמים וזה בסדר . מותר לנו אנחנו לא מכונות. אני מודה לה׳ כל יום שנתן לי את האוצר הקטן הזה זה כל כך לא מובן מאליו ! משתדלת להנות מכל רגע גם מהקשים ביותר. להעזר בבעלי משפחה וחברים ולא מתביישת לבקש עזרה . היה לי רגע שבירה קטן שכל כך תסכל אותי אבל ... איך אומרים ?זאת תקופה והיא תעבור ❤️ תודה לכן

❤❤

מהממת את!!

מסכימה עם כל מילה. גם מידי פעם עולות לי מחשבות כאלה 💟

אלופה ❤

זה קשה... שהייתי בשלב הזה הייתי אומרת לבעלי עם דמעות הלוואי וידע לדבר ולאמר לי מה מפריע לו והייתי עוזרת. נקרע לי הלב שהוא בוכה ואני לא מבינה למה וכל מה שאני מנסה לא עוזר. הבעיה שהוא בגיל יותר מאוחר מדבר ומסביר לך מה מפריע לו ובגלל שזה סיבות עם הגיון של ילדים את עדיין לא מסוגלת לעשות שום דבר חוץ מלתת חיבוק ופתאום מתגעגעת לשלב הראשוני שרק היית צריכה למלא צורך מסויים.🤷‍♀️ בעלי טוען היום שיגדל תינוק זה הרבה יותר קל מלגדל ילד.

הודיני, לגמרי... ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות.. לא מנחם, אבל זה הולך ומחמיר... 🤦‍♀️